בגליון תתעד (עמ' 51) כתב הרה"ג ר' י. שי' קלמנסון בשיטת הרמב"ם, דבעינן קיום וביטול התנאי בפועל, ומבאר שבתנאי דעל מנת - אע"פ שאין עיכוב בעצם החפצא (בגלל התנאי) "והרי היא מגורשת" (במקרה שמת ובודאי לא יבוא לקיים ביטול התנאי, ב"גט מעכשיו אם לא באתי . . י"ב חודש)

- אבל מ"מ יש עיכוב בהיתר הנישואין שהוא דין שמתוסף ע"י תנאי זה, ולכן אינה נישאת עד שיקויים התנאי בפועל, שמעכב התנאי היתר הנישואין כו', שעפ"ז לשיטת הרמב"ם בתנאי דע"מ כשעוד צריך לקיים התנאי, הנה אע"פ שמגורשת מ"מ אסורה להינשא.

אבל לכאורה אין זה מתאים למ"ש הרמב"ם בהל' גירושין פרק ח' ה"א, ושם נתבאר שאם אמר הרי את מגורשת מעכשיו על תנאי . . כשיתקיים התנאי תהי' מגורשת משעת נתינת הגט . . ויש לה להנשא לכתחילה אע"פ שעדיין לא נתקיים התנאי...".

ולכאורה אם בנוגע לגט מעכשיו אם לא באתי עד י"ב חודש ומת, שבודאי לא יחזור לבטל התנאי, אין לה היתר להינשא כיון שיש עדיין עיכוב בגירושין, בנדו"ד שיכול להיות אפי' ביטול התנאי, ודאי יש עדיין עיכוב בגירושין, ואיך היא יכולה להנשא, ומדוע אומר הרמב"ם שיכולה להנשא לכתחילה? וכמו שהקשה הכסף משנה, וא"כ אין זה מתאים אם הא שהובא שיש עיכוב בהיתר הנישואין.

ואולי אפשר לומר בביאור דברי הרמב"ם שהם לכאורה בסתירה למה שכתב בהל' גירושין פרק ט' הל' יא, שיש חילוק בין תנאי התלוי בקיום האשה, לבין תנאי שאינו תלוי באשה - אם מצד שתלוי בדעת אחרים (שאין לה הכח לפעול בזה), אזי התנאי מהוה עיכוב הנישואין (מלכתחילה) דאין זה תלוי בה, אבל אם קיום התנאי תלוי בה (כגון לתת כסף לפלוני, או ללכת לארץ ישראל כו'), אז מכיון שזה תלוי בה והיא יכולה לעשות זאת בכל זמן כו', אין התנאי פועל עיכוב בהיתר הנישואין "שאין חוששין שמא לא יתקיים התנאי". ראה שו"ת רעק"א קכ"ו.

אבל לכאורה אין זה מדוייק כ"כ ברמב"ם (פ"ח ה"א) שאומר "ואין חוששין שמא לא יתקיים הואיל והי' התנאי מעכשיו או בעל מנת": א. שאומר "יתקיים", שמשמעותו אפי' אם לא תלוי באשה. ב. אומר הטעם "הואיל והי' התנאי במעכשיו", ולא מצד זה שבידה. וצ"ע.