בשו"ע אדה"ז הל' שבת סי' ר"נ בקו"א סק"ב מבאר ומחדש אדה"ז דהא דמבואר במס' שבת (קיט, א) גבי ההכנות דהני אמוראי בשביל שבת, הוי חלק מקיום מצות כיבוד שבת [וא"כ קשור למצוה בו יותר מבשלוח כמ"ש בהר"ן והר"ח שם]. דאצל שבת מצינו חיוב מיוחד והוא דצריך לכבדה וכיבוד זה צ"ל בגופו דוקא [ועפ"ז מבאר אדה"ז למה דוקא בנוגע לההכנות לשבת מביאה הגמ' מעשי דהני אמוראי, דכנ"ל דוקא בשבת ישנו חיוב מיוחד לכבדה בגופו, ובשאר מצות לא דייקו לקיים את המצוה דווקא בגופם היות והיו בבחי' 'תורתם אומנתם' דאסור להם לעסוק בדבר שיכול להעשות ע"י אחרים, וכאן בשבת א"א להעשות ע"י אחרים היות וישנו חיוב מיוחד על גופם לכבד את השבת וכנ"ל עיי"ש].

והנה בקובץ רשימות שיעורים סי' לז בהערה 4 שואל אבי מורי שיחי' וז"ל "לכאורה צ"ע דהרי אמוראים אלו בודאי דהיו רוחצין פניהם ולובשים בגדים חדשים לכבוד שבת, ובזה הרי קיימו כבר מצות כיבוד שבת, וכמבואר שם ברמב"ם הל' ב' וג' עיי"ש, וא"כ איך היו מבטלין תורתן בשביל להכין צרכי שבת!?", עכ"ל (עיי"ש לתירוצו). ויש לתרץ בד"א באו"א, והוא דברחיצת פניהם וגופם וע"י לבישת בגדים חדשים לא מודגש דמכבדים עי"כ את השבת, דהרי בענינים אלו ישנו (גם) עילוי ועונג להם (רחיצת גופם ובגדים חדשים), ולזאת י"ל דהיו מדייקים לקיים מצות כיבוד שבת ע"י פעולת דבר שבו מודגש ברור דנעשתה לכבד את השבת. ועפי"ז יתורץ קושיית האחרונים (משנה ברורה סי' רן, יעויי"ש), דאיך הי' מותר להני אמוראי לזלזל1 (כנראה מכמה מההכנות שהיו עושים) בעצמם, והרי היו תלמידי חכמים?

ולהנ"ל ניחא דהרי דעי"ז שזלזלו בעצמם בכדי לכבד את השבת מודגש איך שפעולתם לא הי' להנאתם כלל ואלא אך ורק בכדי לכבד את השבת, וד"ל.

1) ולהעיר מלשון אדה"ז שם בקו"א שם "אמוראי שזלזלו א"ע".