איתא בגמרא גיטין (מד:): תניתוה שדה שנתקווצה בשביעית תזרע למוצאי שביעית נטייבה או נדיירה לא תזרע למוצאי שביעית.

ופירש רש"י: נטייבה - נזדבלה והוליך לה זבל בעגלות ומשאות. ותוס' הקשו עליו ופירשו בשם ר"ח: נטייבה חרש בה חרישה יתירא.

ולהעיר על (רש"י דכתב אחרת, ועל תוס' שלא הביאום לראי') דאיתא בתוספתא דשביעית (ג,ו): איזו היא שדה שניטייבה [כל זמן] שבני אדם חורשין חמש והוא חורש שש, שש והוא חורש שבע. וכן בירושלמי פירשו כעין זה (שביעית ד,ב): איזהו הטיוב כל העם חורשין פעם א' והוא חורש שני פעמים.