בתוס' ד"ה הא קאמר להד"ם (ב"מ יג, ב) מסביר שבשטרות יש פעמים שכשהלוה נמצא לא חוששים שיטעון מזויף אבל חוששים שמא הלוה לא יהי' שם לטעון מזויף, ובתוס' מובא ג' אופנים שכשטוען על הלוה, והלוה לא נמצא: א) שלא בפניו, דהיינו שהוא במדינת הים וכדומה. ב) על הלקוחות. ג) על היתומים. וענין זה מובא בתו' כמה פעמים אבל כל פעם תו' שינה הסבר, הפעם הא' - "ואין לומר דחיישינן שמא יוציאנו שלא בפניו או על הלקוחות ויתומים ולא נטעון להם מזויף משום דלא שכיח...". הפעם הב' - "ועוד דע"כ טענינן להו מזויף או פרוע, דאם לא כן לא שבקת חיי לכל בריה דיוכל כל אדם להוציא על היתומים ולקוחות ושלא בפניו שטר מלוה או שטר מכר שעשה כרצונו ולא נטעון להם מזויף...". והפעם הג' - "כי יש לחוש שמה יגבה מיתומים ולקוחות או שלא בפניו ע"י קיום השטר והקיום אינו מועיל...".

ויש לדייק למה בפעם הראשונה בתוס' מובא בסדר א) 'שלא בפניו'. ב) 'או על הלקוחות'. ג) 'ויתומים'. ובשני הפעמים האחרונים בתוס' ההסבר הוא להיפך א) 'יתומים'. ב) 'לקוחות'. ג) 'שלא בפניו'.

ואולי י"ל בזה, בנוגע לחשש שמה יגבה שלא בפניו, יש לחשוש יותר ביתומים כי האב כבר מת והוא לא יכול לטעון מזויף וגם יש לחשוש יותר ללקוחות משלא בפניו, כי הלקוחות הרי לא נוגעים אליו ולאו דוקא שהלקוחות יחזרו לתבוע את המוכר (וכן משמע מזה שתוס' חשש ללקוחות, דאין לפרש שהוא יוצאנו מהלקוחות כשהלוה במדינת הים דא"כ היינו שלא בפניו), משא"כ שלא בפניו שזה נוגע לקרקעו וכשיחזור יטעון מזויף, ולכן כשתוס' מדבר (בפעם השני' על "לא שבקת חיי לכל בריה דיוכל כל אדם להוציא" נקט בסדר יתומים, לקוחות, שלא בפניו. כי ביתומים יש לחשוש יותר מלקוחות ולקוחות יותר משלא בפניו. ועד"ז בפעם הג' בתוס' כי גם שם חושש שמה יגבה שלא בפניו, וכן יש לפרש זה שתוס' כותב "פן יגבה מיתומים ולקוחות" ובסוף התוס' "פן יוציאנו על היתומים ולקוחות", משא"כ בפעם הא' בתוס' הגם שגם שם מדובר על "שמה יוציאנו שלא בפניו...". אעפ"כ, מכיון שתוס' ממשיך שם וכותב שלא נטעון להם מזויף כי זה "לא שכיח", לכן נקט בסדר הפוך, כי בנוגע ל'שכיח', יותר שכיח להביא שטר מזויף על היתומים היות והוא לא נמצא לטעון מזויף, משא"כ לקוחות. ויותר שכיח לטעון מזויף בלקוחות משלא בפניו. ולכן כשתוס' רוצה לומר שלא נטעון להם מזויף כי זה לא שכיח נקט קודם שלא בפניו ואח"כ לקוחות (כי זה יותר שכיח) ואח"כ יתומים. וצ"ע מה שכתוב בתוס' "מכל מקום ליתמי וללקוחות דלא טענינן מזויף", שלכאורה לא טענינן מזויף מפני שזה לא שכיח.