ברוקלין נ.י.
בלקוטי תורה שלח מ, א מביא רבינו הזקן משל למצוה שהי' הקב"ה יכול לצוות מבלי שתהי' בה שום תועלת, שגם אז היינו צריכים לקיימה מחמת קבלת עול בלבד, "אילו נצטווינו לחטוב עצים".
ובד"ה באתי לגני תשל"ה (ועד"ז בלקוטי שיחות חלק כב ע' 13 הערה 45) נתבאר, שביטוי זה דחטיבת עצים כדוגמא לדבר שאין בו כל תועלת מקורו במורה נבוכים חלק ג' פרק נא בהערה.
ויש להעיר על זה עוד ממאמר רז"ל (מכות ח, א) על הפסוק "ואשר יבא את רעהו ביער לחטוב עצים", "אבא שאול אומר מה חטיבת עצים רשות אף כל רשות..אמר לי' ההוא מרבנן לרבא, ממאי דחטיבת עצים דרשות דילמא מחטיבת עצים דסוכה ודחטיבת עצים דמערכה..אמר לי' כיון דאם מצא חטוב לאו מצוה השתא נמי לאו מצוה", וברש"י שם "אין החטיבה מצוה אלא עשיית הסוכה".
ולכאורה יש להבין, מכיון שיש מציאות של חטיבת עצים שיש בה משום הכשר מצוה, מדוע נקט רבינו הזקן דוגמא זו על מצוה שאין בה תועלת.
ושמא הרמז בלקוטי תורה שם הוא למצב זה גופא, אילו הי' ציווי מפורש על חטיבת עצים לסוכה ולמערכה, ציווי שאין צורך בו מצד עצמו. ויש לעיין עוד בדבר.
Download PDF