תושב השכונה
מאמר שאינו מהצ"צ
באוה"ת בשלח ע' תקמו נדפס ד"ה "אמר אויב ארדוף אשיג". דרוש זה הוא יותר מעמוד שלם, ונעתיק כאן איזה שורות בלבד מתחילתו ואיזה שורות מסופו.
בתחילתו: "אמר אויב ארדוף אשיג אחלק שלל תמלאמו נפשי אריק חרבי תורישמו ידי, נלע"ד שפרעה במילוי כזה פא רש עין הא גימט' אשתיו אבל אם תמלא הריש ביוד יהי' גימט' תשכ"ח בסוד ויהי מקץ שנתים ימים ופרעה וד"ל אבל כאן הוא בלא יו"ד גימט' אשתיו כנ"ל ורמז שהי' רוצה לנגד למל' שנק' אשתיו של ז"א שפרעה פשוט גימ' שנ"ה כמנין ספירה...".
ובסופו: "ואז תורישמו ידי ר"ל תוריש גימט' בריאה יצירה עשי' מ"ו יד"י גימט' ע' ור"ל להגביר כח עי"ן שגימט' ק"ל כמנין ס"מ הרע על ג' עולמות שגימט' תוריש ע"ה ודע שד' מלאכים שהן ארג"ם גימט' ג"כ תרוש וזהו סוד בגת"ן ותר"ש הנא' אצל אחשורו"ש גם מו ידי גימט' אדם דוי"ד שהן זו"נ דאצי'". ע"כ. ובסגנון זה הוא כל הדרוש.
ודרוש זה לפי סגנון הדברים ניכר מתוכו אשר אינו מהצ"צ. [וידוע, כי המעתיקים שהעתיקו כתבי הצ"צ, לא הי' לפני כולם גוף כתי"ק של אדמו"ר הצ"צ בעצמו, כי אם רבים כתבו מה שמצאו בכתבים אחרים. ולפעמים עירבבו והכניסו מתוך דרושים ותורות של אחרים בסמיכות למאמרי הצ"צ].
דרוש זה הוא שונה מכל אשר ידוע לנו על עוד כותבים דרושי חסידות וכיו"ב [בדוגמת בני הצ"צ, הר"ה מפאריטש, הרמנ"ט מפיראטין, ובעל הפני משה על פתח אליהו ועוד]. כי סגנון מאמר זה הוא כולו ע"פ רמזי הקבלה בספירות וגימט' כו'. והוא בדוגמת סגנון הלקוטי לוי"צ, או למה שנמצא לפעמים בכתבי הררח"א ביחאווסקי (הוא המו"ל של הדרמ"צ, ונדפס ממנו ספר "כתבי הרח"א ביחאווסקי").
רק שלע"ע לא עלה בידי לברר מיהו הכותב והמחבר של דרושים האלו.
כתבתי הנלענ"ד, ויש לברר עוד אצל ידידי ומורי הררא"ח שי'.
פליטת הקולמוס
א) י"ל כי גם גאוני וגדולי ישראל האמיתיים, אשר כל תנועותיהם הם בדיוק ובהתאם לספירות עליונות כו' (כמבואר בתניא בענין הם הם המרכבה), בכל זאת בספריהם ימצא לפעמים רחוקות "פליטת הקולמוס" (אם איזה אות או תיבה נכתבה שלא כסדרה או באופנים אחרים). ויש אודות זה בספרי החיד"א (קונט' העלם הדבר) ועוד.
וגם בספרי רבותינו נשיאינו מצינו לפעמים, הערות המו"ל בסגנון "כן הוא בגוף כי"ק, ואולי צריך להיות..". דהיינו שמציעים איזה תיקון למה שלעין "אדם התחתון" נראה כמין פליטת קולמוס.
ועד"ז בספרי הצ"צ (40 כרכי אוה"ת ועוד), הנה בכל ד"ה יש מאות ואלפי ציונים לתנ"ך ומארז"ל ש"ס מדרשים ספרים כו'. ויוצא אשר בכל ספר בודד בלבד נמצאים אלפי אלפים של ציונים. וראה זה פלא דכאשר מעיינים ומחפשים ענינים במקומות המצויינים באוה"ת, הנה כמעט ולא ימצא באוה"ת איזה "פליטת הקולמוס" שנכתב לפום ריהטא וכיו"ב באיזה ציון לדף או לעמוד או סימן (מלבד טעותי מעתיקים).
ב) ובכל זאת ראיתי באוה"ת בשלח ע' תקז ע"פ אז ישיר, שמבאר שם באריכות גם ע"פ "אז הוחל". וז"ל: יש להעיר מענין אז הוחל בפ' בראשית ד' כ"ו ופרש"י אז הוחל לשון חולין כו'. ואחרי שמבאר ומציין בזה עשרות ציונים כותב: "וזהו אז הוחל שאמרו שהזיין סוד ז"ת עלה לבחי' אלף מדה"י [מדינת הים] ואינו משגיח בעולמו, וע"כ הוחל לקרוא, עיין רמב"ם ספ"ב מה' עכו"ם".
וקאי על מה שמאריך ברמב"ם הל' ע"ז פ"א בטעות דור אנוש שהחשיבו את הכוכבים ומזלות, ושם בסוף ה"ב כותב הרמב"ם כיון שארכו הימים היו החכמים שבהם כגון כהניהם מדמין שאין שם אלוקה אלא הכוכבים והגלגלים כו'.
אולם לפנינו ברמב"ם הלא זה בפ"א מהל' ע"ז סה"ב, ולא בספ"ב. [ולא בדקתי אם יש בזה שינוי בהדפוסים].
ג) וציון זה ראיתי בעוד שני מקומות באוה"ת: להלן בפ' יתרו ע' תשנה, כשכותב על ענין שב"נ הוזהרו על השיתוף, ז"ל: והרמ"ז פ' האזינו ע"פ כתפוח בעצי היער פי' ענין השיתוף ע"ד מ"ש הרמב"ם ספ"ב מה' עכו"ם שאמרו בדור אנוש ראוי לחלוק להם כבוד. ע"כ.
וכן באוה"ת בראשית (כרך ז') תתשסה, א: והרמ"ז שם פי' שיתוף ע"ד מ"ש הרמב"ם ספ"ב מה' ע"ג בימי אנוש טעו כו' כיון שהם משמשיו ראוי לחלוק להם כבוד. ע"כ.
ד) ובגלל שציון זה הוא בג' מקומות שונים, יוקשה לייחס זה לכתיבת המעתיק בלבד. [ואין הרמ"ז אצלי כעת לעיין בלשונו].
וכן מצאתי עד"ז בעוד שני ענינים אחרים אשר ציוני הצ"צ בהם הוא בשינוי מכפי שהוא בהספרים, ולא עת האסף פה.
דרוש קריאת ים סוף
א) באוה"ת פ' בשלח ע' תקסח נדפס דרוש המתחיל "ענין קי"ס". ותוכנו הוא מאמר ד"ה ששת ימים (הביאור) שנדפס בסה"מ תק"ע ע' עו. וכאן באוה"ת הוא בסגנון הצ"צ עם הגהות וביאורים.
והנה באיזה מקומות בציוני הצ"צ מציין ל"דרוש קי"ס":
אוה"ת מקץ שלט, א: "ובדרוש קי"ס שנקרע לי"ב גזרים לכל שבט היינו כי קי"ס עלי' הבריאה באצי' והתחברות י"ב שבטים דבריאה בשרשן ומקורן שבאצי' כמ"ש בסידור בביאור ע"פ ששת ימים תאכל מצות".
ובאוה"ת ענינים ע' עו: ועיקר עדמ"ש בדרוש קרי"ס בענין אגלידו מיא שהוא ע"ד חכם אינו מדבר בפני מי שגדול ממנו כי לפי שקרי"ס הוא התגלות עתיקא כו' לכך הז"א אינו מדבר בפניו כו'. ע"כ.
ב) ובשני מקומות אלו (שבאוה"ת מקץ ואוה"ת ענינים), כוונתו לשני דרושים נפרדים, שלשניהם קורא בשם דרוש קי"ס. ולא לדרוש הנדפס באוה"ת בשלח כאן.
כי המובא באוה"ת מקץ הוא בד"ה "להבין ענין קי"ס" (משנת תקע"ב) שנדפס בס' מאמרי אדה"ז ע' רסו, ובשינויים בלקו"ת ס"פ צו (בלקו"ת מתחיל בפסוק: "והניף ידו על הנהר"). ובד"ה ששת ימים (השני) הנדפס בסידור רפט, א ואילך. (והוא משנת תקס"ז. וצע"ק ל' הצ"צ כאן שמציין "בסידור בביאור ע"פ ששת ימים" ואכ"מ).
ואילו "דרוש קי"ס" הנזכר באוה"ת ענינים קאי על ביאוה"ז פ' בשלח, ד"ה ויסע מלאך האלקים, דף מה, א ואילך.
ג) בלקו"ת במקומות רבים מציין אדמו"ר הצ"צ ל"ביאור ענין קי"ס", או לד"ה "לבאר ענין קי"ס" (ראה לקו"ת תזריע כד, ג. אמור לז, א. ואתחנן ג, ג. שמע"צ פה, ג. ברכה צה, ב. ובכל מקומות אלו אינו מציין בלשון "דרוש קי"ס"). וכוונתו ג"כ לד"ה לה"ע קי"ס משנת תקע"ב וד"ה והניף ידו.
ד) נמצא עוד מאמר בהתחלה "ענין קי"ס" בס' מאמרי אדה"ז עה"ת ע' ערב, וכן מאמר נוסף מהצ"צ משנת תרכ"א, בהנחת ר"ה מפאריטש, בהתחלה: להבין ענין קי"ס. ראה "רשימת מאמרי דא"ח" של הצ"צ ע' קמז [ולא נסמן שם לאיזה דרוש הוא מקביל].
ה) בדוגמת הלשון כאן "דרוש קי"ס", יש ג"כ באוה"ת לשונות דומים, כגון: "דרוש פורים". "דרוש מ"ת". "דרוש השופר". וגם שם אף שהוא אותו הלשון "דרוש פורים" מ"מ אין כוונתו לדרוש אחד מסויים כ"א קאי על דרושים שונים של פורים. ואכמ"ל.
Download PDF