בד"ה בלילה ההוא דפורים תש"כ (שיצא לאור זה עתה מחדש על ידי ועד הנחות בלה"ק) בתחלתו מובא פירוש הבעש"ט עה"פ "הוי' צלך, דכשם שהצל עושה מה שהאדם עושה, כך כביכול הוי' צלך, שלפי אופן הנהגת האדם למטה מתנהגים עמו מלמעלה".

ומצויין במ"מ: "הובא בקדושת לוי (להרה"צ וכו' מבאַרדיטשוב) פ' בשלח (לט, ג. מ, סע"ב). וראה גם לקו"ת בלק עד, ג".

וכן הוא בכמה מקומות בלקו"ש (ראה בהנסמן בכתר שם טוב (הוצאת תשנ"ט) בהוספות סימן עח).

ויש להעיר שענין זה מובא כבר בספרי הקדמונים - ראה לדוגמא: של"ה (ל, א. שכא, א). עבודת הקודש ח"ב פי"ד. נפש החיים שער א פ"ז, ושם:

"ובמדרש אמר לו הקב"ה למשה כו', וכן אמר דוד, ה' צלך על יד ימינך, מהו ה' צלך, כצלך, מה צלך אם אתה משחק לו הוא משחק לך, ואם אתה בוכה לו הוא בוכה כנגדך, ואם אתה מראה לו פנים זעומות או מסוברות אף הוא נותן לך כך, אף הקב"ה צלך, כשם שאתה הווה עמו כך הוא הווה עמך, עד כאן".