בלקו"ת ד"ה אתם נצבים (מד,א) וז"ל: "וכמשל האדם וכו' שאף שהרגלים הם סוף וכו' והראש הוא העליון וכו' מ"מ הרי בבחי' אחת יש יתרון ומעלה להרגלים שצריך להלך בהם וגם הם מעמידי הגוף והראש וגם כשאירע כובד בראש מקיזין דם ברגלים ונרפא ומקבל חיותו ממנו ונמצא שאין שלימות להראש בלתי הרגלים כך הנה ישראל הם קומה אחת שלימה וכו'" עכ"ל בנוגע לעניננו, עיי"ש.

והנה כשמביא בהמשל דיש מעלה ברגלים לגבי הראש מביא ע"ז ג' דוגמאות:

א. שצריך להלך בהם, ב. וגם הם מעמידי הגוף והראש, ג. וגם כשאירע כובד בראש מקיזין דם ברגלים ונרפא ומקבל חיותו ממנו. ולכאורה צ"ל מדוע צריך להביא ג' דוגמאות ולא מסתפק בא' מהן.

ואולי אפ"ל בזה, שהדוגמאות הן בדרך לא זו אף זו, שבדוגמא הא' "שצריך להלך בהם", אף שבזה מתבטא מעלה של הרגל לגבי הראש, אבל מעלה זו אין לה שייכות להראש, ז.א. שאינו פועל שום עילוי בהראש (וזה רק מעלה פרטית שיש ברגל, שלעומתו יש הרבה יותר מעלות בהראש לגבי הרגל), משא"כ בדוגמא הב' "שהרגלים הם מעמידי (הגוף ו)הראש", הרי הרגלים פועלים עילוי בהראש, בפשטות שהראש הוא בגובה (שיכול לראות יותר טוב מאחר שהוא גבוה וכיו"ב), אבל גם בדוגמא זו אף שיש בה עילוי לגבי דוגמא הא', הרי פעולה זו שפועלת בהראש היא רק תועלת חיצוני ואינו פועל בפנימיות הראש (שהתכונות שיש להראש הן אותן התכונות גם בלי הרגל והרגל לא מוסיף בהם משהו בתוכנן), וע"ז מביא הדוגמא הג', "כשאירע כובד בראש מקיזין דם ברגלים ונרפא ומקבל חיותו ממנו", שבזה יש לרגל השפעה פנימית ויסודית על הראש, ופשוט.

והנה עדיין צריך עיון דלפי הנ"ל הי"ל להביא רק הדוגמא הג' של הקזת דם שזה הפעולה הכי יעילה ופנימית שיש לרגל על הראש (ואף שיש לתרץ שב' דוגמאות הקודמות הן יותר בולטות וניכרות בפשטות, מ"מ סוף סוף טעמא בעי למה מביא כל הדוגמאות).

הנה ע"ז אולי אפשר לומר שבג' דוגמאות הנ"ל הרי פעולת הרגל (כשלעצמה) שונה בכל דוגמא. בדוגמא הא' הרגל הולך, שזה ענינו ועיקר תכליתו של הרגל), בדוגמא הב' הרגל רק עומד (שזה פעולה מצד הרגל, אבל לא עיקר מציאותו וענינו), ובדוגמא הג' הרגל אינו עושה מאומה, ורק שמקיזים ממנה דם.

ואפשר לומה שבזה מרמז אדה"ז (לאידך גיסא) שמעלת הרגל על הראש (שבזה תלוי התאחדות הראש עם הרגל כמבואר בלקו"ת שם), הנה כל מה שהרגל בטל יותר ואינו מתפשט ומתגלה כ"כ, הנה פעולתו בראש היא יותר חזקה.

ולכן בדוגמא הא' שהרגל היא בתכלית הגילוי והתפשטות, שהולכת – שאז מציאותה היא בתקפה, אזי יש לרגל מעלה על הראש, אבל אינה פועלת מאומה על הראש, ובדוגמא הב', הנה מאחר שהרגל אינה בהפתשטות כ"כ (שרק עומדת) וגם אינה בתכלית הביטול, היא יכולה להעמיד עכ"פ את הראש, אבל אינה פועלת בפנימית בראש, משא"כ בדוגמא הג' שהרגל אינה פעולת שום פעולה כלל ורק שמקיזים ממנו דם אז פעולתו על הראש הוא כ"כ בתוקף ובחוזק, וכל' הלקו"ת "ומקבל חיותו ממנו". והנמשל מובן וד"ל וק"ל.