בסה"מ באתי לגני בד"ה באתי לגני - תשכ"ג (ע' קסד) מביא כ"ק אדמו"ר פי' השל"ה עה"פ "צהר תעשה לתיבה תחתיים שניים ושלישיים" דמפ' דקאי על עולמות בי"ע, וממשיך "וזהו"ע תלת עלמין אית ליה לקוב"ה שיש בזה ב' פירושים, הא' דקאי על אצילות בריאה ויצירה והב' כמ"ש הרמ"ז שהם א"ק אצי' ובי"ע, שפי' זה מתאים לפי השל"ה הנ"ל דקאי על עולמות בי"ע אלא שלפי הרמ"ז קאי על עולמות בי"ע הכללים,- עולמות הא"ס, אצילות ובי"ע" עכלה"ק. וממשיך לבאר החילוק בין אצילות ועלמות א"ס לבין עולמות בי"ע שבאצילות עדיין הכלים הם אלוקות ממש משא"כ למטה הימנו, וממשיך לבאר באות ג', שע"י שמחשבים ג' עולמות בי"ע הפרטים לעולם א' שלם, מתחדש עוד שבח באוא"ס שאינו מתלבש בכמה לבושים כדי להתפשט גם בעשיה שכל עולמות בי"ע הם לבוש א' לאור האצילות יעויי"ש בארוכה.

ועפכ"ז נמצא דבי"ע דפרטות הם עולם נפרד בעולמות בי"ע הכללים ואצילות הוא עולם נפרד, ונראה דלפ"ז כן הוא הסדר דבי"ע הכללים, עולמות א"ס שלמעלה מאצילות - בריאה, אצילות - יצירה, ובי"ע - עשיה. וצ"ע דבכו"כ מקומות בחסידות נתפרש דעולם האצילות או אבי"ע זהו עשייה דכללות ועולמות א"ס מחולקים דא"ק הוא עולם הבריאה דכללות ועולם התהו (עקודים) הוא יצי' דכללות. ועי' בעיקר בד"ה 'ויגדלו הנערים' תרס"ה ועוד הרבה, וכאן אומר דדווקא לפי הרמ"ז שפי' 'תלת עלמין' הוא א"ק ואצילות בנפרד ובי"ע בנפרד הוא מתאים לבי"ע הכללים?

והנה מקור ההסבר בענין תחתיים שנים ושלישים שזהו שייך לענין 'תלת עלמין אית ליה' מובא בהערה שם שהוא באוה"ת לפ' נח (כרך ג' תריד) וזלה"ק "אך הרמ"ז שם פי' שהוא ג' בחינות הכוללים את כל החלל - היינו א"ק אצי' ובי"ע". ושם מסביר דעפ"ז א"ש פי' הבעש"ט עה"פ "צהר תעשה" שהוא אלוקות נשמות ועולמות, דנשמות קאי על אצי' ואלוקות אלמעלה מאצילות, וממשיך "והוא השכלה מופלאת להבין מה בין אצי' ללמעלה מאצילות" כו' עיי"ש, ואמנם אף שגם אדמהצ"צ מביא פי' השל"ה עה"פ "צהר תעשה" הרי אינו מדמה זה לפי הרמ"ז לגבי תלת עלמין, ובפשטות נראה שאכן לא פירש דברי הרמ"ז דתלת עלמין הם בי"ע דכללות, אלא אומר "ג' בחינות הכוללים את כל החלל" כלומר שמחלק כבי' כל סדר ההשתלשלות לג' מדריגות, שכ"א מורה על דרגא נעלית יותר (בי"ע - עולמות, אצי' - נשמות, ולמעלה מאצי' - אלוקות), אבל כ"ק אדמו"ר מדמה זה ממש לעולמות בי"ע הכללים דכ"א הוא עולם בפ"ע בבי"ע הכללים.

ואף שלכאו' היה אפ"ל בדוחק שגם כוונת כ"ק אדמו"ר הוא כאדמהצ"צ דא"ק אצי' ובי"ע כוונתו לג' בחי' הכוללים כל החלל, ואז נפרש דברי ק' דהדמיון דפי' הרמ"ז לפי' השל"ה הוא דהרמ"ז מפרש דה'תלת עלמין' קאי על המקום כבי' דבי"ע דכללות אלא דמחלק זה במאמר הזהר ד'תלת עלמין' לג' בחינות אחרות.

אלא דא"א לומר כן דע"פ סרט ההקלטה דאותה התוועדות, נראה קצת דלא דייקו בזה המניחים דזלה"ק (במדויק מסרט ההקלטה) "און דערנאך ס'איז דא דער ענין וואס זאגט דער רמ"ז וואס דאס איז (- מאמר הזהר ד'תלת עלמין אית ליה' - הכותב) דער ענין פון בריאה יצירה ועשיה וואס דאס איז מתאים צו דעם וואס זאגט אינעם של"ה, נאר דאס איז בי"ע הכללים וואס דאס איז אוא"ס אצי' ובי"א" עכלה"ק, וא"כ משמע במפורש דכ"ק אדמו"ר מפרש הרמ"ז ד'תלת עלמין' כוונתו על ג' עולמות בי"ע הכללים שהם עולמות א"ס, אצי' ובי"ע. וצע"ג. ובוודאי יעירו בזה הקוראים שי'.