תלמיד בישיבה
בגליון שעבר (תשצח - ע' 75) הקשה הרא"ב דמאחר שכל ספר תהלים נאמר ברוח הקודש, איך אפשר הדבר שדוד המלך יאמר דבר שאינו נכון, ועד שיענש ע"ז לבסוף כהא דאמר דוד 'זמירות היו לי חוקיך'.
ותירץ דגם דבר שנאמר ברוח הקודש כשבא בגילוי בעוה"ז ה"ז בא בהתלבשות בתוך האיש שמדבר. ועפ"ז מתרץ קושייתו הנ"ל, דהגם שכל תהלים נאמר ברוח הקודש, אבל זה בא בהתלבשות בגופו של דוד, ומצד גופו של דוד הי' שייך ענין החטא.
אמנם קשה לפרש כן, דעפ"ז צ"ל דכל התורה שלפנינו הוא רק כפי שבא בהתלבשות בגופם של הנביאים כו' אבל אינו בא באופן ישר מהקב"ה, - וכי אפשר לומר דכל התורה, ובפרט תורה שבכתב, לא הגיעו אלינו מהקב"ה רק כפי שנתלבש תחלה בגוף בשר ודם, אתמהה!
ואולי אפשר לתרץ עפ"י דברי האברבנאל דלהלן:
דידוע הקושיא שהתעסקו בו כל המפרשים בפי' דברי הגמ' (מגילה לא, ב) ד'משנה תורה משה מפי עצמו אמרו', דאיך אפשר לומר שיש חלק בתורה שאינו בא מהקב"ה רק ממשה, ובודאי צ"ל דגם משנה תורה בא מהקב"ה ומשה הוא זה שאמרו, אבל א"כ מהו החילוק בין משנה תורה ושאר הספרים דכולן דברי הקב"ה שנאמר לבנ"י ע"י משה? (והאריכו המפרשים בהרבה תירוצים, וראה בזה בלקו"ש חי"ט דברים ב, וחל"ו עמ' 41, מה שתירץ בזה).
ותירץ האברבנאל (בהקדמה לס' דברים): "האמנם ענין הספר הזה ואמתתו היא, שמרע"ה אמר דברים האלה וביאר המצות שנזכרו פה לישראל, לצורך פרידתו, ורצה הקב"ה אחרי שהשלים לאמרם לישראל, שיכתב בספר בתורה כל זה, כפי מה שאמרו משה. ואולי הוסיף בהם הגבורה טעמים ודברים בזמן הכתיבה.
"הנה גם כן שאמירת הדברים האלה לישראל היו ממרע"ה - לא היתה כתיבתה בספר תורה ממנו, כי הנה לא כתב הוא ע"ה אותם הדברים מעצמו, כי איך יכתוב דבר מעצמו בתורת האלקים, אבל כתיבה זה כולו הי' מפי הגבורה, ככל דברי התורה, כי הסכים הקב"ה על ידו", עיי"ש.
ונראה לומר עד"ז בנוגע לספר תהלים, דהגם שכתיבתו ע"י דוד המלך (ראה ב"ב יד, ב: "דוד כתב ספר תהלים כו'") הי' בודאי ברוח הקודש, אבל האמירה הי' מדוד מעצמו. ולכן הי' אפשר להיות טעות בהם מכיון שנאמרו ע"י דוד מעצמו. והגם שהיו דברים בלתי רצויים (שהרי דוד נענש ע"ז) עכ"ז כתבם בתוך הספר. וה"ז כמו שאר התנ"ך שנכתבו בתוכו כמה סיפורים על חטאים ופשעים וכדומה, וכמו"כ בתהלים הוא כמו סיפור ע"מ שאמר דוד, ולכן נכללו כל הענינים שאמר גם אם אינם רצויים כ"כ.
(ואין זה סותר למ"ש בגמ' (ברכות כא, ב) ש"אפי' למאן דלא דריש סמוכים בעלמא, במשנה תורה דריש", והיינו טעמא כמ"ש הראב"ן (סי' לד): "דכל התורה מפי הגבורה נאמרה ואין מוקדם ומאוחר אבל משה שסידר משנה תורה דרשה אחר דרשה לא סידר שלא להידרש", - דגם לפי האברבנאל הסדר הי' עפ"י משה, ונכתב מפי הגבורה אבל ע"פ הסדר שאמרם משה, וכמו שהאברבנאל ממשיך: "ולכן אמרם למשה וסדר כתיבתם על ידו והוא מפי הגבורה כתבם לא מפי עצמו" - ואוצ"ל "ולכן כשאמרם משה", ועפ"ז מובן כדלעיל).
Download PDF