א. בתניא פרק יג מביא מהגמ' ברכות דף סא, ב - מאמרו של ר"י הגלילי: "בינונים זה וזה שופטן [פי': יצר טוב ויצד הרע], דכתיב כי יעמוד לימין אביון להושיע משופטי נפשו". ומפרש עפ"י דיוק שופטן ולא מושלים - שהכוונה היא "רק עד"מ כמו שופט ודיין האומר דעתו במשפט ואעפ"כ יכול להיות שלא יהי' פסק הלכה כך למעשה".

ומעולם הוקשה לי: על הפסוק שמביא בגמ' "כי יעמוד (הקב"ה) לימין אביון (הנפש האלוקית) להושיע משופטי נפשו (הנפש האלוקית והנפש הבהמית)" - מה צריך להושיעו גם מהשופט הנפש האלוקית? הרי מכריע כמותו.

ב. ודרך אגב: ראיתי ב'עץ יוסף' ל'עין יעקב' שמביא בשם ר' אברהם אחי הגר"א בספרו 'מעלת התורה', וז"ל: "ושמעתי מאחי הגאון ז"ל, דמשפט הוא לשון הנהגה, ולכן נקרא הדיין השופט - אלקים, כי הוא מנהיג ומשגיח על בני דורו. והרי פירושו: צדיקים יצ"ט מנהיגם, רשעים יצה"ר מנהיגם, בינונים זו"ז מנהיגן. ולכן צריך להתבונן ולשקול דעתו על כל מה שחפץ לעשות, אם הוא מצד היצ"ט או מצד היצה"ר ואם יבין שהוא מצד היצה"ר - ירגיז עליו ויעשה נגד רצונו ועצתו", עכ"ל. והוא כמ"ש בתניא כאן.

ג. והנה, עפ"י פירושו כאן, ש'שופטן' היא הבעת דיעה, - צריך לפרש "צדיקים יצ"ט שופטן" גם על צדיק גמור וגם צדיק שאינו גמור. כי לשניהם לא עולים דיעות מהיצה"ר. ומה שכתוב "רשעים יצה"ר שופטן" - זהו רק רשעים גמורים, כי רשע שאינו גמור, ובפרט לפי המבואר בפרק יא שחוטא לעיתים רחוקות עבירות קלות באחד מלבושי הנפש, הרי וודאי יש לו דיעות מהיצ"ט. ואפי' רשע שאינו גמור בדרגות הנמוכות, הנה כפי שמובא שם בפי"א - הם מלאים חרטות, והחרטה היא וודאי מהיצ"ט. וא"כ רוב הרשעים, שהם רשעים שאינן גמורים, זה וזה שופטן, כי רשעים גמורים הם מיעוט שבמיעוט - "שאינו מתחרט לעולם" (לא בחודש אלול, לא בר"ה, לא ביוהכ"פ, לא בנעילה ולא בשמע ישראל של נעילה). וא"כ קשה מה שאומר "רשעים יצה"ר שופטן" - בסתם, בזמן שמדבר במיעוטא דמיעוטא.

ד. וכן מה שאומר "בינונים זו"ז שופטן" - הרי כפי שביארנו זה לא רק בינונים אלא גם רשעים זו"ז שופטן, וצריך ביאור.

ה. ואי אפשר לתרץ שלא יכול לכלול רשעים שאינם גמורים ב"זו"ז שופטן" - כיון שאצלם הם גם מושלים, שהרי חוטאים. - כי הרי גם צדיק, שרק היצר הטוב מושל, וכמובא בפי"ז ש"צדיקים ליבם ברשותם", מ"מ אומר הלשון "שופטן".

וכן רשעים, כפי שהסברנו שזה על רשע גמור, - הרי אצלם היצה"ר הוא שולט ו"הם ברשות ליבם", ומ"מ משתמש בלשון "שופטן".

ו. לסיכום צריך ביאור:

1. מה שאומר "רשעים יצה"ר שופטן" - ולא "מושלן".

2. מה שאומר "צדיקים יצה"ט שופטן" - ולא "מושלן".

3. "בינונים זו"ז שופטן" - ולא "בינונים ורשעים שאינם גמורים".