במאמר ד"ה בלילה ההוא תשד"מ (נדפס בסהמ"מ ב' ע' רסה ואילך, ובהוצאה החדשה בכרך ג' ע' פ' ואילך) - המיוסד על ד"ה זה דשנת ת"ש - כותב כ"ק אדמו"ר (בסעיף ב'): "...הרי רואים במוחש שגם בהחלומות שלו ישנם מדות שכל רצון ותענוג בנוגע לענינים שישנם במציאות (משא"כ ענינים דנמנעות, כמו פילא דעייל בקופא דמחטא, א"א להיות גם בחלום)".

ובהערה 22 מוסיף רבינו: "כמפורש במס' ברכות נה, סע"ב. ומ"ש בהמאמר דשנת ה'ש"ת ס"ד (ע' 8) "וכמו החולם פילא בקופא דמחטא" - זהו כשחושב עד"ז במשך היום, ומה שמביא שם ענין זה בנוגע לזה שבחלום אפשר להיות חיבור ב' הפכים - אף שזה בא מהמחשבות שבמשך היום (ולא מצד החלום עצמו) - כי בעת החלום אינו יודע שזה בא ממחשבתו".

והנה, הגמ' בברכות שציטט רבינו מדברת בזה אשר "אין מראין לו לאדם אלא מהירהורי לבו", וכמו שמפרש רש"י "מה שחשב ביום", וכראי' לזה כותבת הגמ' דלכן א"א לחלום על "פילא בקופא דמחטא", מאחר שאינו שייך שיחשוב ע"ז במשך היום שהרי"ז מן הנמנעות, ומוכרח שיהי' אחת משנים: או שהנקב יגדל או שהפיל יקטן, ובמילא א"א לחלום ע"ז בלילה.

ולכאורה, לפי הנ"ל א"א בכלל לחשוב ולחלום ע"ז. זאת ועוד: לפי הנ"ל לכאורה משמע ששייך יותר לחשוב על "פילא בקופא דמחטא" בהקיץ מבעת החלום, ולכאורה בהשקפה ראשונה נראה ההפך.

ברם, באג"ק ח"ג ע' רלד מצטט כ"ק אדמו"ר שאלה שנשאל עד"ז ומתרץ, וכדלהלן:

"...ג) בד"ה בלילה ההוא ש"ת ס"ד - דבעת השינה מחברים הפכים וכמו החולם פילא בקופא דמחטא. והוקשה לו דהרי אמרז"ל (ברכות נה, ע"ב) דלא חזי אינש בחלמי כו' פילא דעייל בקופא דמחטא. -

ולפענ"ד לא קשה כלל, דז"ל שם: אין מראין לו לאדם אלא מהירהורי לבו . . תדע דלא חזי אינש בחלמי . . פילא דעייל בקופא דמחטא. ומזה עצמו מובן דאם יהרהר אדם בזה גופא דאי אפשר שיראה בחלום פילא בקפד"מ, אפשר שיחלום בו בלילה אפילו פילא דעייל בקופא דמחטא, כי החלום מחבר הפכים (אבל כאשר היא מילתא דלא שכיחא כלל שיהרהרו אפילו בשלילת הדבר, להיותם הפכים שחבורם מושלל לגמרי, לכן אמרז"ל דלא חזי כו'). ולהעיר מט"ז לאו"ח סרפ"ח סק"ה ושו"ת צ"צ שער המילואים סס"ב. עיי"ש".

ויש לעיין איך לתווך הנ"ל עם מש"כ רבינו בהערה 22, דהרי מהמכתב משמע שדוקא בעת החלום יכולים לחבר הפכים, משא"כ ביום שיכולים רק לחשוב על שלילת הענין.

וכמו"כ יש לעיין איך מתאים כל הנ"ל עם מש"כ אדמה"ז בד"ה "מציל עני מחזק ממנו" (מאמרי אדה"ז, כתובים ב' ע' לו ואילך), וזלה"ק:

"...אך מעתה יש להבין מה שאמרו שאין מראין לאדם בחלומו אלא מעין הרהורי לבו דוקא, דמשמע מעין אותו ענין שהרהר ביום דוקא. ולפי הנ"ל יוכל להיות החלום מאותיו' מחשבו' שחשב כבר ובענין זר לגמרי מטעם השינוי בסדר הצירופי'. וא"כ אי"ז תלוי בהרהור היום כלל. וגם הראי' שהביא מפילא בקופא דמחטא, גם זה יש להבין למה לא יוכל לחלום פילא בקופא דמחטא מאחר שאין החלום נעשה רק מצרופים זרי' מבולבלי' הרי יוכל להיות ג"כ שיעשה אותיות שיהי' מהן ענין פילא בקופא כו'.

אך הענין הוא דאעפ"י שהחלומות שוא ידבר מטעם הנ"ל, אין הענין שנעשה רק מצירוף זר מבולבל מענינים מחולפי' בלבד כנ"ל, אלא מעין הרהורי לבו דוקא דהיינו לא אותו הרהור לבו ממש שמהרהר ביום אלא מעין זה, והוא מפני שמאיר חיות נפשו במעין ודוגמא של אותו הענין ג"כ, אבל בדבר שאין מעין ודוגמא של אותו הענין שהרהר בכל ימיו כמו פילא בקופא דמחטא שאין זה במציאות מח' בנפש מעולם הרי אין מזה בחי' אותיות של הנפש לעשות מזה גם צרופים מבולבלים ...". ע"כ.

והנה, למרות הנ"ל, כותב אדמוה"א בתו"ח פ' מקץ ע' רטז, א: "והענין הוא לפי שהחלומות הוא בבחי' המקיפים דתוהו ששם יכולים ב' הפכים לשכון כא' אע"פ שמובדלי' זמ"ז בתכלית כמו שיחלום שהפיל יכנס בקופא דמחטא שזהו היפוך הטבע כו'".

והיינו, שמציאות זו יכולה להיות מחמת תכונת החלום עצמו - "מקיפים דתהו" - אף שבכלל לא שייך לחשוב ע"ז במשך היום, וגם זה לכאורה לא כמו שהובא לעיל.

ויש לעיין איך להתאים כל הנ"ל, ואבקש מקוראי הגליון להאיר עיני.

וע"ד הצחות יש לומר, אשר האפשרות או אי האפשרות לראות "פילא בקופא דמחטא" בחלום הרי"ז מחלוקת בגמ': דבגמ' ברכות נו, ב, מובא הלשון "הרואה פיל בחלום פלאות נעשה לו", משא"כ בדף נז, ב, הלשון הוא "הרואה פיל בחלום פלא נעשה לו", ומובן אשר מצד מדריגת "פלאות" יכול להיות הגילויים דמקיפים דתהו "ששם יכולים ב' הפכים לשכון כא'" - "פילא בקופא דמחטא", משא"כ כשמאיר רק מדריגת "פלא", וכו'.