באגרת הקדש סי' א (קג, א) כתב רבנו הזקן: "ועתה הפעם הנני יוסיף שנית ידי בתוספת ביאור ובקשה כפולה שטוחה ופרושה לפני כל אנשי שלומים הקרובים והרחוקים לקיים עליהם שכל ימי החול לא ירדו לפני התיבה הבעלי עסקים שאין להם פנאי כ"כ. רק אותם שיש להם פנאי או המלמדים או הסמוכים על שולחן אביהם שיכולים להאריך בתפלת השחר ערך שעה ומחצה לפחות כל ימות החול, מהם יהיה היורד לפני התיבה ע"פ הגורל או ע"פ ריצוי הרוב. והוא יאסוף אליו בסביב לו כל הסמוכים על שולחן אביהם או מלמדים שיוכלו להאריך כמוהו בבל ישונה נא ונא", עכ"ל.

ויש להבין, מדוע בתחילה דמיירי לגבי אלו שיש להם פנאי, מקדים את 'המלמדים' להיות יורד לפני התיבה לפני 'הסמוכים על שולחן אביהם', משא"כ אח"כ דמיירי לגבי אלו שיאסוף היורד לפני התיבה אליו בסביב לו, מקדים את 'הסמוכים על שולחן אביהם' לפני 'המלמדים'?

והנה בלקוטי הגהות לספר התניא (עמ' סב) נאמר: "המלמדים: אפ"ל טעם לזה ע"פ דאיתא בספרי ברכה שמ"ח, שנתפלל משה על שבטו של שמעון, אמר לפניו, רבש"ע כל זמן ששבטו של שמעון שרוי בצער אתה מעלה אותו מתוכה. וברש"י בראשית מ"ט ז', אין לך סופרים מלמדי תינוקות אלא משמעון, וע"כ ציוה רבינו שמלמדים יהיו המתפללים שמשה ביקש עליהם שיתקבל תפלתם" עכ"ל.

ועפי"ז י"ל, דלכן מקדים את 'המלמדים' להיות יורד לפני התיבה לפני 'הסמוכים על שולחן אביהם' כיון שאצלם תפלתם מתקבל ביותר, אפילו יותר מאלו 'הסמוכים על שולחן אביהם'.

משא"כ בנוגע לאסוף האנשים שיש להם פנאי מסביב לזה שיורד לפני התיבה כדי שלא יבלבלו אותו אלו שממהרים, שם עדיף יותר אלו 'הסמוכים על שולחן אביהם' אפילו יותר מ'המלמדים', כי ל'הסמוכים על שולחן אביהם' יש עוד יותר פנאי מאשר למלמדים כמובן, וא"ש.

[שוב מצאתי ב'לקוטי לוי יצחק' - הערות לספר התניא (עמ' לד) שעמד בזה, ומסביר זאת עפ"י קבלה עיי"ש].

עוד יש להעיר שם: דמקודם כותב "מהם יהיה היורד לפני התיבה ע"פ הגורל או ע"פ ריצוי הרוב". ואח"כ כותב שם: "אך בשבתות וימים טובים שגם כל בעלי עסקים יש להם פנאי ושעת הכושר להאריך בתפלתם בכוונת לבם ונפשם לה'. ואדרבה עליהם מוטל ביתר שאת ויתר עז כמו שכתוב בשולחן ערוך אורח חיים וכמו שכתוב בתורת משה ששת ימים תעבוד כו' ויום השביעי שבת לה' אלהיך דייקא כולו לה'. ולזאת גם הם ירדו לפני התיבה בשבת ויום טוב על פי הגורל או בריצוי הרוב כמ"ש אשתקד".

ויש להבין, מדוע בתחלה כותב: "או ע"פ ריצוי הרוב", ואח"כ כותב: "או בריצוי הרוב" - מה ההבדל בין 'ע"פ ריצוי' ל'בריצוי'?

[שוב מצאתי ב'לקוטי לוי יצחק' - הערות לספר התניא שם (עמ' לה) שעמד בזה, ומבאר זאת עפ"י קבלה עיי"ש].

עוד להעיר בקטע האחרון שכתב: "וכמו שכתוב בתורת משה ששת ימים תעבוד כו'" - מדוע הוסיף 'בתורת משה', די שיכתוב:"וכמו שכתוב ששת ימים תעבוד כו'", והרי כל הפסוקים שמצטט בתניא הם מ'תורת משה', וא"כ מדוע דוקא כאן להדגיש זאת שזה ב'תורת משה'? ודו"ק.