הס' חסד לאברהם, הוא ס' של דרושים קצרים על התורה, מן הרה"צ הרב אברהם בן הה"מ ממעזריטש, הנקרא בשם ר' אברהם המלאך, הוא גם הי' גם רבו וחבירו של אדמו"ר הזקן. [ונכתוב עוד אודותו ועל הקשר של תורותיו עם חב"ד, להלן בשאלה העשירית].

ולהלן ארשום שאלות אחדים, שעלו אצלי בדרך לימודי על פרשיות אלו.

[על כמה מהשאלות, יש לי לכתוב ליישב הדברים בדרך אפשר. אך מתחילה רציתי לבדוק אם אין נמצא כבר אודות דברים אלו, בדפוס חדש והוצאה מתוקנת ואפשר עם הערות של ספר חסד לאברהם, כי פעם ראיתי מובא ס' חסד לאברהם במהדורא חדשה של מכון שפתי צדיקים, אך לא ראיתיו. ואם יש שם הערות אפשר כבר עמדו שם על הדברים. ובספרי' כאן לא מצאתי. וגם אפשר מי מהמעיינים בגליון יכתוב לבאר את הדברים. ועל כן בגליון זה נכתוב לע"ע רק את השאלות].

שאלה א', עה"פ וישלח

א) בפ' וישלח, הוא כותב על פסוק "וישלח יעקב גו' ויהי לי שור וחמור", שהוא ענין העלאת הניצוצות. ואח"כ בסוף הפרשה הוא חוזר לענין זה וכותב: אל עשו אחיו למדריגה תחתונה, ויהי לי שור וחמור צאן ועבד ושפחה הם ה' מדריגות כנגד ה' מוצאות הפה פי' שאני יכול להעלות הדיבור. ע"כ.

[ופירושו שיעקב שלח לעשו, שהוא והוא כבר יכול להעלות את הצירופים וניצוצים שירדו בספירת המלכות אל עולמות העליונים]

וזהו קרוב מאד, ואפשר גם שורש, להביאור של אדה"ז בתו"א ר"פ וישלח: לכן צוה אותם כה תאמרון לאדני לעשו כו' עם לבן גרתי ויהי לי שור וחמור כו' דהיינו שהודיעו שכבר נגמר ונשלם כל סדר התקון דאצי' בתכלית השלימות כי כל הבחי' ומדרגות שבעולם האצי' בחי' שור וחמור צאן ועבד ושפחה כו' כולם נתבררו ונתקנו ע"י שם מ"ה וזהו ויהי לי כו'.

[ונמצא קצת קרוב לפי' הזה ע"פ ויהי לי שור וחמור כו' בס' דגל מחנה אפרים לנכד הבעש"ט, ולא מצאתי כפי' הזה בשאר ספרי החסידות הקדומים].

אך בס' חסד לאברהם כאן, הוא גם מביא דבר חדש אשר "שור וחמור צאן ועבד ושפחה" הם כנגד ה' מוצאות הפה.

ויש לעיין מקור לדברים אלו, מה השייכות דשור וחמור כו' לה' מוצאות הפה.

שאלה ב', בר"פ וישב

ב) בר"פ וישב כ': ותרם כראם קרנ"י, פי' כשהקליפות נופלים ואז נתעלה המלכות קרן ירד, כי כשזה קם זה נופל. ע"כ.

ודבר זה "קרן ירד", אין לו הבנה.

[ודא"ג, שם אח"כ בחסל"א פ' וישב, הוא כותב הביאור עה"פ וירד יהודה מאת אחיו עד איש עדולמי גו', כמו שמביא בתו"א פ' בראשית בשם ר"א המלאך, וכאן בחסד לאברהם מבואר כל הפסוק ביתר פרטים].

שאלה ג', בפ' מקץ

ג) בפ' וישב: ויאמר יוסף שבע פרות וגו' שבע שנים הנה וגו', כי מתחלה היו ז' פרות וז' שבלים, מפני שהמלכות היה בדל"ת בסוד דינא קשיא לפיכך היה נפרדים, והצדיק [יוסף] העלה מעט לבעלה [אוצ"ל: למעלה] בסוד דינא רפיא, וזהו שאמר "ז' שבלים וז' פרות אחד הוא". ע"כ.

מ"ש שהמלכות הי' בדל"ת בסוד דינא כו', צריך ביאור, כי הנוגע כאן הוא שהמלכות הוא דינא כו', אבל מה זה שייך ומה מוסיף כאן שהמלכות שייכת לאות דל"ת. [ואף שהתיבה הראשונה של "דינא" מתחלת באות ד', אבל מה זה שייך להדגיש כאן].

שאלה ד', בר"פ ויגש

ד) בר"פ ויגש: כי כמוך כפרעה, פי' שאם לא תעלה הדיבור אזי נחשב, כאלו פרע ה, כאלו פרע הדיבור כמ"ש בגמרא כל שלא כו'.

וצריך לציין לאיזה גמ' כוונתו.

שאלה ה'

ה) אח"כ שם בפ' ויגש, הוא מבאר הפסוק ולא עמד איש אתו, ופסוק "הוציאו כל איש מעלי": פי' כשהצדיק בא אל הצירופים לא יכול להיות שם שום קומה זקופה אלא כל הקומות נכנעים לפני השם יתברך, לפיכך בא התגלות בעולם כנ"ל, אבל בפרעה ששם פרע ה לפיכך כתיב והק"ל [נשמע בית פרעה] בלא ו', ששם לא היה התקשרות הצדיק, לפיכך היו אומרים "באו אחי יוסף" פי' שלא היו אומרים שהצדקים בא אל הצירופים, כדרך שהדכר מחזיר אחר הנוקבא, אלא באו אחי יוסף שהצירופים נתעלו לצדיק ולא מטעם כלל. ע"כ.

התיבות "לא מטעם כלל", אין להם פי'.

שאלה ו', בפ' ויחי

ו) בפ' ויחי בתחילתו, ע"פ יהי דן נחש עלי דרך: "מפני שכמו שיש נחש שרף ועקרב בקליפה כן הוא ג"כ בקדושה, וזהו יהי דן נחש עלי דרך פי' שיהי' מדריגת נחש דקדושה שעי"ז ישבר כל הקליפות" [וממשיך שם עוד בביאור הפסוקים, ובמה שדן הי' מאסף לכל המחנות, שהי' מעלה גם הניצוצות ממדריגות התחתונים. ובענין דן "מאסף לכל המחנות" יש ג"כ אריכות בלקו"ש ח"א בפ' ויחי, ואפשר הדברים בס' חסל"א כאן הם ג"כ שרש אל הפי' בלקו"ש, ובמאמרים לא מצאתי הרבה על דן מאסף לכל המחנות. ובס' הלקוטים דא"ח צ"צ אין אפילו ערך על "דן"].

ובדרך כלל, נחש שרף ועקרב הם בג' קליפות הטמאות, כמ"ש במקומות רבים. ויש לציין כאן המקורות ל"נחש שרף ועקרב" בקדושה.

אודות ר"א המלאך, ודבריו בספרי רבותינו

ו) בכלל הרה"ק הר"א המלאך, היה חבירו ורבו של כ"ק אדה"ז. וראה בס' "בית רבי" במדור תולדות אדה"ז (סב, א): רבו השני הי' הקדוש הר"ר אברהם נ"ע בהה"מ נ"ע המפורסם בפולין בשם המלאך ובמדינתינו בשם הקדוש כי הי' קדוש מרחם, ודרך עבודתו הי' נפלא מאד, כשהי' מתלהב הי' עלול לכלות הנפש ממש כו', אותו הושיב הה"מ נ"ע ללמוד עם רבינו הזקן ביחד נגלה וד"ח שרבינו ילמוד עמו נגלה והוא ילמוד עם רבינו ד"ח, ולעת מן העתים שהי' הרב המגיד לומד עם בנו הי' לומד גם עם רבינו נוסף על מה שהי' רבינו שומע ממנו עם כל התלמידים ביחד, ואז הי' מגלה להם ענינים יותר פנימיים ונעלים, אחר פטירת הרב המגיד נ"ע נתעכב רבינו אצל בנו הקדוש זמן מה ולמד ממנו עוד כו'. ע"כ. ונמצא מזה עוד בבית רבי שם ובכמה שיחות.

וגם יש כמה מאמרים שאדה"ז אמר במפורש אשר כל המאמר הוא ע"פ מה ששמע מהר"א המלאך.

[ורשמתי ע"ד עשרה תורות שאדה"ז כותב שהם ע"פ מה ששמע מר"א, בא' מגליונות "היכל הבעש"ט". ושם ציינתי גם מ"ש הרה"ג החסיד הרח"א ביחאווסקי בשם "מרגלא בפומא דחסידים", "שכל הדרושים הגבוהים של רבינו הזקן הם מהמלאך הקדוש מה שקיבל אדה"ז ממנו". (ס' "כתבי הרח"א ביחאווסקי", ברוקלין תש"נ ע' קכד. ועוד שם ע' נח: "וחסידים אומרים שהדרושים הגבוהים קיבל מהקדוש ר"א ולא מהמגיד", (וע"ש בכתבי הרח"א שכותב עוד ענינים בזה ע"ד הרמז והדרוש). אך צ"ע אם כך הם פני הדברים, כי זהו חידוש וצריך ע"ז מקור מוסמך יותר. ואדרבא במ"ש באגה"ק סכ"ג "שמעתי מרבותי" מפורש בשיחות דקאי על הבעש"ט והה"מ ולא נזכר הר"א. ועי' תניא חסידות מבוארת ח"א ע' יב].

ורבינו הזקן בעצמו כותב באגרתו אל הרה"צ הר"ר אברהם מקאליסק (אגרות קודש אדמו"ר הזקן ח"א ע' קכא): "כי מעולם לא ביקשתי ממנו שום הסכמה על מילי דחסידות להיותם אמרי פה קדוש רבינו הגדול זללה"ה ובנו נ"ע ממעזריטש".

ובגלל כל זה צריך ביאור, על אשר בספרי הצ"צ, ובעוד ספרי רבותינו נשיאינו, אין מובא הרבה מספר זה, אף אשר כמה תורות שבו קשורים עם המבואר במאמרי אדה"ז. [ובמאמר מיוחד נציין בעז"ה, מקומות רבים בס' חסד לאברהם שהם קרובים מאד, ונראה בעליל שהם שרש לביאורים של כ"ק אדה"ז בכ"מ]. אף שבכלל מובא הרבה מתורות תלמידי הה"מ כמו ס' אור המאיר, מאור עינים, נועם אלימלך ועוד. אך לא כ"כ מס' חסד לאברהם.

ובפרט יש לציין אשר התורות שנדפסו בספר זה חסל"א, הנה הרה"צ ר"א בעצמו כתב אותם והם לשונו הק', דהיינו שאי"ז כמו כמה ספרי חסידות שנרשמו רק ע"י התלמידים כמו ספרי הה"מ ממעזריטט והנועם אלימלך ועוד שהם בעצמם לא כתבו הדברים רק תלמידיהם ששמעו מהם, ואילו החסל"א הוא כמדומה לשונו של הרה"צ הר"א בעצמו.