במאמר ד"ה "ויקח מן הבא בידו" דש"פ וישלח הש"ת (נדפס בסה"מ תרצ"ט - הש"ת עמ' נד ואילך), בקטע המתחיל "אמנם" מבאר בנוגע להחי' בין הפרסא שבין הכתר לחכמה, להפרסא שבין אצי' לבריאה, דבכלל ענין הפרסאות הם אותיות בלתי מסודרים, שזה שוה בכל הפרסאות, אך ההפרש ביניהם הוא, דהפרסא שבין אצי' לבי"ע היא כמו אותיות הכתב, שהם דבר בפ"ע והם דבר נוסף על העצם, "והפרסא שבין הכתר לחכמה היא כמו אותיות החקיקה, שהם אותיות עצמיים ואינם דבר בפ"ע, ולכן אינם מסתירים כ"כ על האור גם כמו שהן בבחי' פרסא".

ובהמשך לזה מוסיף שם (בעמ' נ"ז), "ולזאת הנה הבדלת ערך הכתר לגבי אצי' הוא יותר מהבדלת ערך האצי' לגבי בי"ע".

וצ"ב, איך אפשר לומר דמצד שהפרסא שבין הכתר לחכמה אינה מסתירה כ"כ על האור, כיון שהאותיות הם אותיות עצמיים שאינם מסתירים וכו', זה יהוה סיבה וטעם ("ולזאת") שהכתר יהי' מובדל מאצי' יותר מאשר אצי' לגבי בי"ע ששם הפרסא מסתרת יותר?!

ואף שכך מבואר בכ"מ בדא"ח דריחוק הערך שבין כתר לאצי' הוא יותר מאשר ריחוק הערך שבין אצי' לבי"ע, אבל זהו מטעמים אחרים, ולא מצד החי' שביניהם בענין הפרסא, דהרי אדרבה, כאשר מבארים דהפרסא שבין הכתר לאצי' אינה מסתירה כ"כ כמו הפרסא שבין אצי' לבי"ע, זהו לכאו' נתינת טעם לומר להיפך, שהריחוק שבין אצי' לבי"ע יהי' יותר מאשר הריחוק שבין הכתר לאצי'?

ולפענ"ד נראה דיש כאן ט"ס, משום שמאמר זה מיוסד (כפי הוראה) על ד"ה זה בשנת פר"ת (סה"מ - פר"ת עמ' קע"ח),ושם בהמשך לאותו ביאור על החי' שבין הפרסאות הנ"ל, שהפרסא שבין כתר לחכמה אינה מסתירה כ"כ על האור, ממשיך "ומ"מ הבדלת ערך בחי' הכתר לגבי אצי' הוא יותר מהבדלת ערך בחי' אצי' מבי"ע", והיינו שלמרות החי' הנ"ל שבין הפרסאות, מ"מ הכתר הוא יותר מובדל, ולא שזהו נתינת טעם!

והיות שבפתח דבר לסה"מ תרצ"ט-הש"ת נכתב שלא נמצא תח"י גוף הכתי"ק מהמאמרים, כי אם העתקה, ואפשר שימצאו טעויות, לכן נראה דהתיבה "ולזאת" היא ט"ס, וצריך להיות "ומ"מ" כבסה"מ פר"ת, וכנ"ל. ואין צורך להידחק ולנסות לבאר את הדברים כפי שהם בנדפס, וק"ל.