בד"ה ועתה יגדל נא תרס"ה (סה"מ תרס"ה ע' רסז): "וגם צריך להבין מה שהדעת נמנה, ממה נפשך, אם הדעת במקום הכתר וא"כ כשאין הכתר [הוספת המו"ל: נמנה] איך הדעת נמנה כו'".

והעירני ח"א, דלכאורה שאלה זו צ"ע, דהא זה שאומרים שהדעת במקום הכתר משמעו, שמונים את הדעת במקום הכתר, ולא שספירת הדעת עצמה היא באותו מקום ומדריגה דספירת הכתר, ואם כן מהי משמעות השאלה, דכיון שהדעת הוא "במקום הכתר" אם כן כשאין מונים את הכתר כך אין למנות את הדעת.

ומשמע שעצם מנין הדעת במקום הכתר משמעו שהדעת והכתר הוא דבר אחד. והוא תמוה.

[ולהעיר ממפתח כ"ק אדמו"ר זי"ע למאמרי אדמו"ר מהורש"ב נ"ע ערך כתר: "ועתה יגדל תרס"ה (כשהכ. נמנה אין כו' חסר התירוץ)". עכ"ל].