'

בסוף ה'תניא' ב'הערות' מכ"ק אדמו"ר זי"ע [רכא, ב. בהוצאת 'היכל מנחם' ירושלים'] - 'שם הספר ושם חלקיו' נאמר:

"השער - כמעט [מלבד בהוצאות קאניגסברג תקצ"ב עד ווילנא תרל"ב] בכל ההוצאות - אין נזכר בנוסח השער 'שער היחוד והאמונה'!

"וכנראה שנשתרבב מנוסח השער של הוצאה הראשונה, אשר אח"כ לא הוסיפו בשער אלא מה שניתוסף על ההוצאות הקודמות", עכ"ל (מלבד החצ"ר).

משמע שאין בעיה בההוצאה הראשונה דסלאוויטא תקנ"ז, ששם היה בסדר שלא נזכר בנוסח השער 'שער היחוד והאמונה', אלא שאח"כ [החל מהוצאות זאלקווא תקס"ה-ט שניתוסף 'אגרת התשובה' מהדו"ק, ואח"כ מהוצאת שקלאב תקס"ו שניתוסף 'אגרת התשובה' מהדורא בתרא] "נשתרבב מנוסח השער של הוצאה הראשונה . . שלא הוסיפו בשער אלא מה שניתוסף ['אגרת התשובה', ואח"כ מהוצאת שקלאוו תקע"ד גם 'אגרת הקודש'] על ההוצאות הקודמות".

ויש להבין מדוע אין מעיר גם על ההוצאה הראשונה שלא נזכר בשער הספר 'שער היחוד והאמונה'?

ונראה לבאר, דהנה ב'הערות' שם (לפנ"ז) נאמר: "שער היחוד והאמונה נקרא ג"כ לקוטי אמרים חלק ב'" וכו'. - ולפ"ז כמו שבשער הראשון כתב רבנו הזקן: "ספר לקוטי אמרים חלק ראשון . . בדרך ארוכה וקצרה בעזה"י", בדומה לזה כתב בחלק ב: "ליקוטי אמרים חלק שני . . מיוסד על פרשה ראשונה דקריאת שמע", וא"כ אין מקום וטעם לכתוב בחלק ראשון על מה שיש בחלק [אחר, ה]שני, אלא דאם פותחים בחלק שני רואים במקומו - בשער שלו מה תוכנו, וא"ש, וז"פ.

שוב ראיתי בלקוטי שיחות חי"ז (ע' 519) [במכתב שכתב כ"ק אדמו"ר זי"ע להרב יהושע מונדשיין שי', ונדפס בספרו 'ספר התניא - ביבליוגרפיה (ע' 13)]: "ד) השער לשער היחוה״א - הוא (ג״כ לשון אדה״ז ובסגנונו ממש דהשער לח"א): לקו״א ח״ב הנקרא בשם חינוך קטן מלוקט מפי ספרים ומפי סופרים קדושי עליון נ"ע מיוסד על פ״ר דק״ש. וכתבו אדה״ז במקומו - לפני ח״ב. ובטלה התמי׳ על שלא נזכר ח״ב בשער הא׳ של התניא".

אולם במכתב שם עדיין מקשה כ"ק אדמו"ר זי"ע: "אף שעצ"ע: לאחרי ש״נעשה״ השער הראשון - שער הכללי דכל הספר (ע״י שהוסיפו בו ״וניתוסף בו אגרת התשובה״)[1]הי׳ צ״ל, לכאורה, לשונו: . . בעזה״י. לקוטי אמרים ״חלק שני . . (כלשון אדה"ז הנ״ל עד) שמע. לקוטי . . התשובה (כנ״ל - לשון אדה"ז), שהרי ״וניתוסף בו אגה״ת״ באה כבר בהוצאת שקלאב תקס״ו, היינו בזמן אדה״ז ונדפסה במקום הסמוך לו, ואגה״ת שבה היא לא מהד״ק שלה כ״א מהד"ת, שכ״ז מראה שאדה״ז שם עיניו עלי'"?

ועי' ברשימות על תניא (ע' ה) שכתב כ"ק אדמו"ר זי"ע: "השער . . וצ"ע שלא נזכר בו ע"ד שער היחוד והאמונה הנקרא ברוב המקומות בתו"א ולקו"ת אגה"ת ד' אגה"ק ה' ו' כ' [בשם] "ח"ב"".

והנראה בזה לבאר בדא"פ, עפ"י מה דאיתא בלקו"ש חכ"ה (ע' 199 ואילך): בספר "תניא קדישא" כפי שמסודר לפנינו, מופיע השער היחוד והאמונה בתור חלק שני, אבל ידוע (כפי שמסופר אצל חסידים) שלרבנו הזקן היה קס"ד לסדר את שער האמונה והיחוד שלו בתור חלק ראשון, ומהאי טעמא מצינו ב"חינוך קטן" (ההקדמה לשער היחוד והאמונה) ב-ג פעמים הלשון "כמו שיתבאר" (בלשון עתיד) - הגם שבזה הכוונה לענינים שהם מבוארים בחלק ראשון.

ויתירה מזו: כיון שרבנו הזקן השאיר את הלשון "כמו שיתבאר", ולא שינה ל"נתבאר" (לשון עבר) - הרי זה הוכחה שאפילו לאחר שרבנו הזקן החליט שהשער היחוד והאמונה יבא לאחר החלק הראשון, בכל זאת השאיר נתינת מקום לסברתו הקודמת, ושהשער היחוד והאמונה יש לו ענין של "כתוב קודם" (אבל לא ברוב הענינים).

הסדר בעבודת האדם הוא, שבכדי להגיע לידי אהבה ויראה (שזה התוכן של חלק ראשון שבתניא), צריך להיות קודם "האמונה הטהורה ונאמנה ביחודו ואחדותו יתברך וית'" (התוכן של שער היחוד והאמונה), כמבואר בחינוך קטן בסופו. עכ"ד.

ובאג"ק חכ"ב (ע' שצט) נאמר: "כנראה סבור היה [רבנו הזקן] להתחיל ספר לקוטי אמרים, הוא ספר התניא, בחלק הנקרא ״חינוך קטן", אלא שמפני טעמים כמוסים נדפס זה בתור חלק שני של ספרו", עכ"ל. וכ"ה בלקו"ש ח"ד (ע' 1262).

ומעתה י"ל, דלכן לא נזכר ב'שער' ע"ד ה'שער היחוד והאמונה', כיון שאם באותו עמוד של ה'שער' מופיע בזה אחר זה: "ספר לקוטי אמרים חלק ראשון . . בדרך ארוכה וקצרה בעזה"י". ומיד אחרי זה לקוטי אמרים ״חלק שני . . (כלשון אדה"ז הנ״ל עד) שמע. לקוטי . . התשובה (כנ״ל - לשון אדה"ז)", זה היה מבטל לחלוטין את ה"נתינת מקום" לסברתו הקודמת של רבנו הזקן, שהשער היחוד והאמונה יש לו ענין של "כתוב קודם" של "חלק ראשון". וגם אז לא היה מקום להשאיר ב"חינוך קטן" את הלשון "כמו שיתבאר", אלא שהיה צריכים לשנותו ל"נתבאר" (לשון עבר), כמובן.

ואדרבה, הא גופא שלא מוזכר [בכוונה] ב'שער' את ה'שער היחוד והאמונה', זה גופא הוכחה וראיה עצומה לה"נתינת מקום" לסברתו הקודמת של רבנו הזקן, שהשער היחוד והאמונה יש לו ענין של "כתוב קודם" של "חלק ראשון", ומהאי טעמא מצינו ב"חינוך קטן" (ההקדמה לשער היחוד והאמונה) ב-ג פעמים הלשון "כמו שיתבאר" (בלשון עתיד) - הגם שבזה הכוונה לענינים שהם מבוארים בחלק ראשון - ויתירה מזו: כיון שרבנו הזקן השאיר את הלשון "כמו שיתבאר", ולא שינה ל"נתבאר" (לשון עבר) - הרי זה הוכחה שאפילו לאחר שרבנו הזקן החליט שהשער היחוד והאמונה יבא לאחר החלק הראשון, בכל זאת השאיר נתינת מקום לסברתו הקודמת, ושהשער היחוד והאמונה יש לו ענין של "כתוב קודם", וא"ש.

ולפ"ז יש לבאר עוד פליאה עצומה, דהנה החל מה'תניא' (מהדורה ל') שנדפס בווילנא תר"ס התחיל להופיע שני שערים ב'תניא', הראשון - והחדש הוא מקוצר מאד, וז"ל: "לקוטי אמרים עם אגרת התשובה ואגרת הקדש", ותו לא. ולכאורה תמוה ביותר, מדוע השמיטו בשער החדש את 'שער היחוד והאמונה'?! - ברם לפי הנ"ל מובן, די"ל שכולל [ב' החלקים] בתיבות 'ספר לקוטי אמרים', כדי שאז באמת ישאר "נתינת מקום" לסברתו הקודמת של רבנו הזקן, שהשער היחוד והאמונה יש לו ענין של "כתוב קודם" של "חלק ראשון" כנ"ל, ולק"מ.

אגב, מ"ש בלקו"ש חכ"ה הנ"ל: "מצינו ב"חינוך קטן" (ההקדמה לשער היחוד והאמונה) ב-ג פעמים הלשון "כמו שיתבאר" (בלשון עתיד)". יש להבין מדוע אומר "ב-ג פעמים", והלא זה שם ג' פעמים, ולא ב' פעמים? - ועי' ב'הערות ותיקונים' על תניא מכ"ק אדמו"ר זי"ע, (עה, ב. עו, א) על ג' פעמים שנאמר "שיתבאר": "מכאן סמוכות לסיפור חסידים שבתחלה סבר רבנו הזקן לסדר שער היחוד והאמונה קודם לחלק ראשון", וצ"ע.