בגליון תשפ"ד הביא הרב מרקוביץ שי' קושית חכם א' בשער היחוד והאמונה פ"ב, במש"כ שצ"ל דבר ה' תמיד בהנברא לבראותו יש מאין וכמו בקרי"ס שהי' צ"ל הרוח קדים כל הלילה ובלא"ה היה המים חוזרים ונגרים כדרכם, והקשה דאין הנדון דומה לראיה שהרי יש במים טבע המנגד להרוח ולזאת צריך הרוח להתחדש בהמים שיעמדו כחומה נגד טבעם, משא"כ בבריאת העולם לאחר שכבר נברא אין שום כח המנגד הדוחק בו לחזור לאין ואפס, שהרי גם קודם בריאת העולם אין העולם במצב שהוא "מחויב להיות לא נמצא", ומצד עצמו הוא "ניטרלי", שאפשר שיהיה ואפשר שלא יהי'. עכת"ד.

הנה יש לבאר דברי אדמו"ר הזקן ע"פ מ"ש בספרי החקירה והחסידות שגם "מקום" הוא נברא ומחודש יש מאין, דהיינו שלפני הבריאה לא זו בלבד שלא היה מציאות העולם אלא עוד זאת גם לא היה מקום להעולם, וכשברא הקב"ה את עולמו בתחילה ברא ענין המקום שיהיה מקום חלל וריק שיכול להעמיד שם את העולם, ואח"כ ברא מציאות העולם.

נמצא שהמציאות כמו שהיה לפני ששת ימי בראשית היה מצב של בלתי מקום, ולפ"ז גם עכשיו "מתחת" למציאות העולם ומקומו, המצב העצמי והטבעי הוא מציאות של בלתי מקום, ובמצב ומציאות של בלתי מקום צריך הקב"ה לחדש העולם, היינו - המקום והעולם שהוא בתוכו. וענין של "בלתי מקום" הוא מנגד גמור לענין המקום והעולם. (ע"ד שרואים במוחש כשרוצה להכניס נאד מלא אויר לתוך המים, שצ"ל יד המחזיק הנאד מתחת למים ובלא"ה המים ידחוף הנאד למעלה משום שאין מקום במים בשביל האויר שיש בנאד. וכמו שהוא בגשמיות העולם כשהמקום הוא מלא שהוא מנגד לדבר שרוצה להמצא שם, כמו"כ מובן כשאין מקום מצד שהוא למעלה מגדר מקום שא"א להמצא שם דבר הצריך מקום).

ועפ"ז מובן שקודם הבריאה העולם היה "מחויב להיות לא נמצא" ולא היה אפשריות כלל להיות העולם, ולזאת כשמחדש הקב"ה את העולם, צריך לחדש בכל רגע בכדי להעמיד העולם ומקומו במצב שאין "מקום" למציאות העולמות.

ואולי זהו גם הכוונה במש"כ בתניא שם שאם הפסיק הכח הפועל בנפעל היה חוזרים לאין ואפס "כלפני ששת ימי בראשית", דר"ל דלא זו בלבד שלא יהיה מציאות העולם אלא עוד זאת שלא יהיה גם מציאות המקום. דבגשמיות העולם כשדבר נאבד נשאר מקום פנוי ועדיין יכול להעמיד עוד דבר באותו מקום, משא"כ אם יפסיק כח הפועל בנפעל יהיה אין ואפס שגם לא יהיה מקום לעמידת העולמות.

ויש להעיר בכ"ז גם במש"כ בדא"ח שבעולם האצילות אין מקום לעמידת העולמות, ובעולם הבריאה נתחדש שענין העולמות הוא "אפשרי המציאות" היינו שיש מקום לעולמות, ומעולם היצירה מתחיל מציאות העולמות.