שמונה בגדי כהן גדול

במקומות רבים במאמרי אדמו"ר הצ"צ ועוד, מובא אודות ד' בגדי לבן וד' בגדי זהב שהם כנגד ד' אותיות של שם הוי' וד' אותיות של שם אדנ"י.

ובאוה"ת תצוה ע' א'תרכג, ואוה"ת אחרי ע' רפט - מביא זה בשם ספר עבודת יוהכ"פ להרמ"ק (ס"ה).

אולם באוה"ת נצבים ע' א'רמו, ז"ל: והנה ח' בגדים דכה"ג שהם ארבעה בגדי לבן וארבעה בגדי זהב הם כנגד ד' אותיות הוי' וד' אותיות אדנ"י כ"כ הרמ"ק בספר אור נערב. ע"כ.

[ונמצא מענין זה בעוד מקומות בדא"ח, עי' במצויין בתרל"ב ע' קמ. תרל"ד ע' רב. ובמ"א באוה"ת מציין בענין לס' מאורי אור].

ספר "עבודת יוהכ"פ", וספר "אור נערב"

ובאמת ענין זה נמצא רק בסדר עבודת יוהכ"פ להרמ"ק (ולא בס' אור נערב). ומה שהצ"צ מציין גם לס' אור נערב זה אין זה ציון נוסף אלא כוונתו לס' עבודת יוהכ"פ, כי שני ספרים אלו של הרמ"ק ("עבודת יוהכ"פ" ו"אור נערב") נדפסו בפעם הראשונה באותו דפוס בווינצי' שמ"ז, הם אכן נדפסו שם כל ספר מיוחד בפ"ע עם דף שער והקדמה ומספר דפים בפ"ע, אבל נדפסו באותו דפוס באותו זמן ובאותו גודל, ואפשר נכרכו כמה מהם בכרך אחד.

[ובהקדמת הר"ר גדלי' בן הרמ"ק לס' אור נערב בדפוס ווינצי', מזכיר את ס' עבודת יוהכ"פ וז"ל: "ומצאתי את החכם השלם הרמ"ע מפאנו נר"ו בכל בית אבי נאמן הוא אשר אהב לכתוב לו רובי תורותיו, בהם דבק מאד לאהבה, וכבר קדם וזכה בו להגיהו ולהעמידו על מכונו מסכים בכל חלקיו עם מה שנתברר לו מכוונת הרב משאר החבורים, הנחמדים מזהב ומפז רב, וכמשפט הזה עשה והצליח ג"כ לביאור סדר "עבודת יום הכפורים" אשר פירש הרב בדרכי הסוד"].

ומלבד בדפוס ווינצי', הנה גם בהוצאה מאוחרת יותר, קאריץ שנת תקמ"ו (שהוא מדפוסי רוסי', והרבה מספרי אדמו"ר הצ"צ היו מדפוסים אלו), נדפסו יחדיו שלשה ספרים של הרמ"ק: פלח הרמון (קיצור על ס' הפרדס לרמ"ק, מאת הרמ"ע מפאנו תלמיד הרמ"ק), פירוש סדר עבודת יוהכ"פ, אור נערב.

ובהקדמת המדפיסים בדפוס קאריץ שם (לפני הס' אור נערב, לאחרי ס' עבודת יוהכ"פ), הם מבארים צירוף שני הספרים בדפוס: למלאות דבר ה' אשר היה בפי משה עבדו, ראינו להדפיס ג"כ ספר "אור נערב" להגאון המקובל מהרמ"ק זלה"ה כדמות הכר"ך שנמצא מהדפסה קדומה שהי' בק"ק ויניציאה, שחוברה לה יחדיו ספר הלזה עם ספר "עבודת יום הכפורים", כי מפה אחד יצאו אלו החבורים, להבין ולהורות במשפט האורים". ועי' גם הסכמת האב"ד בדפוס קאריץ שם.

[אולם ברוב הדפוסים, נדפסו ב' חיבורים אלו של הרמ"ק בהוצאות מיוחדות בתור ספרים בפני עצמם. הס' אור נערב נדפס גם בזאלקווא בשנת תק"מ, שהוא ג"כ מדפוסי רוסיא, והוצאה זו לא ראיתי' עדיין].

ומצד הקשר של דפוסי ספרים אלו, על כן לפעמים מציין הצ"צ גם לספר עבודת יוהכ"פ על שם הספר הסמוך לו (ס' אור נערב), וכרגיל לפעמים אצל מחברים הקדמונים שמציינים לספר אחד בשם הספר השני הסמוך לו ואכ"מ.

טעם יו"ט שני של גליות

ומצאנו עד"ז בענין אחר, בלקו"ת שמע"צ צב, ג שכ': "מ"ש הרמ"ק בספר אור נערב שבחו"ל אינם יכולים לקבל ההארה ביום אחד כמו שמקבלים בארץ ישראל אלא צ"ל יום שני כו'".

ועד"ז הוא בסה"מ תקע"א ע' קכו, ובדרמ"צ להצ"צ ד"ה ענין יו"ט שני של גליות (קצח, א) וז"ל: עפמ"ש בס' אור נערב להרמ"ק ז"ל שח"ל להיותו גשמי אינו יכול לקבל ההארה ביום א' כמו שמקבלת א"י אלא מתחלקת לשני ימים כו'.

ועוד מביא הצ"צ במקומות אחרים ענין נוסף אודות יו"ט שני של גליות, בשם ס' אור נערב להרמ"ק:

א) באוה"ת בראשית (כרך ד) תרעה, ב: אך לפ"ד הרמ"ק בס' אור נערב מתגלה השפע ביו"ט שני של גליות בתוך ע' שרים, וזהו אינו לפי קבלת האריז"ל כ"א במל' דיצירה ועשי' בהם מתגלה שפע דאצי'.

ב) וכ"כ באוה"ת דרושים לשמע"צ ע' א'תתכט: וזהו ענין יו"ט שני של גליות שהוא בחי' המשכת שפע מאור עליון דאצי' לתוך מל' דיצי' ועשי' המלובשים בו, ולפי פי' הרמ"ק בס' אור נערב מתגלה השפע בהשרים עצמן, וזה אינו לפי קבלת האריז"ל וכמ"ש וכבודי לאחר לא אתן אלא שנמשך השפע גם בתוך מל' דעשי' המלובשת בהן כו' וד"ל.

ג) ביאוה"ז להצ"צ ע' תמה: והנה הגילוי הזה נמשך רק בקדושה ולא בהשרים דלא כרמ"ק בספר אור נערב כו'.

ד) ובסה"מ תרע"ח ע' שנב: וזהו גלו לבבל שכינה עמהם דכאשר נש"י הן בגלות תחת השרים הרי בהכרח שהאור האלקי מתלבש להשפיע להם ע"י השר שישראל יושבין על אדמתו, וזהו בחי' מל' דיצי' ועשי' ושמתלבשים בהע' שרים להשפיע על ידם, אבל מל' דאצי' עז"נ וכבודי לאחר לא אתן שאינה מתלבשת בהע' שרים כו', כן הוא ע"פ קבלת האריז"ל (ודעת הרמ"ק ז"ל באור נערב הוא באו"א).

צ"ע המקור

הנה לפנינו מקומות רבים, שמובא מ"ש הרמ"ק בס' אור נערב בענין יו"ט שני של גליות.

אולם על מיקום הדברים בס' אור נערב, כ' באגרות קודש חי"ב ע' שכג (באג' להר"ר ישעי' הלוי הורביץ, בתאריך אדר"ח אדר תשט"ז), וז"ל: במה שהעיר ע"ד המובא מס' אור נערב - יש לחפש בהוצאה הא' של הספר, כי רגיל בכגון דא שבהדפוסים שלאח"ז נשמטים כמה ענינים, ולע"ע לא יכולתי להשיג הוצאה זו. - הס' אור יקר כמדומה שלא נדפס ע"ע. ע"כ באגרות קודש. [ס' אור יקר (פירוש ארוך מהרמ"ק בכמה כרכים על כל הזוהר) הדפסתו החלה רק בשנת תשכ"ב, כמה שנים לאחרי כתיבת האגרת, ולפני זה נדפס בשנת ת"ש רק תדפיס קצר של איזה עמודים].

באג"ק זו אינו מפורט, אולם ניכר דקאי על ענין זה דיו"ט שני של גליות (שמובא בלקו"ת ודרמ"צ ועוד), שלא נמצא בס' אור נערב.

וגם בס' פירוש סדר עבודת יוהכ"פ של הרמ"ק ז"ל (אשר לפעמים מציין אליו הצ"צ בשם ס' אור נערב) גם שם לא מצאתי אודות זה. וכמדומה שגם בס' פלח הרמון (קיצור על הפרדס) לא נמצא מזה.

והדרן למ"ש באגרות קודש אשר צ"ע וחיפוש מקור דברים אלו בענין יו"ט שני של גלויות.

ספרי קבלה אודות יו"ט שני

אבא הרה"ג הרה"ח שי' הראה לי כעת בס' טור ברקת לתלמיד הרח"ו או"ח סתצ"ו, וכן ברקאנטי ס"פ פינחס, שהביאו בענין יו"ט שני של גליות מזוהר בענין תרין יומין דשבועות בכדי לתת שמחה לכנ"י שהיא בגלות כו'. ע"ש באריכות. ובטור ברקת שם בסוף הסימן מדבר ג"כ אודות ההשפעה בחו"ל על ידי התלבשות בהע' שרים. [אך כ"ז הוא שלא בשם הרמ"ק וגם תוכן הענין הוא בשינוי מהמבואר בלקו"ת ואוה"ת].

וכן הראה לי בס' נהר שלום על הע"ח, ששאלוהו חכמי המערב (שאלה ס"ד) אם יש טעם ע"פ דברות קדשו לב' ימים טובים בחו"ל. ושם בס' נה"ש נמצא רק השאלה, ולא באה תשובתו בענין זה.

[בנהר שלום (בחלק "אמת ושלום") דפוס שאלוניקי תקס"ו הוא בדף כ"ח ע"ב. בנה"ש שם הלשון הוא: "אם יש טעם ע"פ דברות קדשו", ואולי הי' רשום בהכת"י בר"ת "ע"פ ד"ק" ור"ל "ע"פ דברי קבלה", והמדפיס פיענח "ע"פ דברות קדשו"].

ס' טוב הארץ

וכעת מצאתי בעז"ה מקור הדברים, בס' טוב הארץ (למהר"נ שפירא), בהפרק על "מעלות התפלות בא"י" (דפוס ירושלים תרנ"א, כב, ב ואילך), שם מובאים דברים אלו בשם הרמ"ק. [וכמדומה שהן הס' אור נערב, והן ס' טוב הארץ, נדפסו בזאלקווא בשנת תקמ"א. ואולי גם נכרכו יחד. והוא מדפוסי רוסיא שהיו רגילים לפני אדמו"ר הצ"צ]. ונעתיק כאן לפני הקוראים קצת מלשונו:

"אמנם יש לדקדק העיכוב הזה שתתעכבנה עד קבוץ תפלות כל ישראל, דווקא בעת ישראל על אדמתן... אמנם עתה שישראל נפוצים בארבע פינות העולם... ונמצא עירבוב תפלות כי בעת הזריחה במערב אז היא השקיעה במזרח... ועד"ז יקשה על מנוחת השבת שאלו שובתים ואנו עושים מלאכה והיאך יהי' ענין זה...

"אמנם האלקי מוהר"ר משה קורדובירו זלה"ה כתב וז"ל... כי העיקר הוא בא"י.. אמנם יתפשט אור היחוד מנקודה אמצעית זאת על כל בחינת השרים שישראל שם שרויים תחתם, שנצוצי שכינה מתפשט אליהם בסוד גלות שכינה, והתפשטות היחוד הזה יהי' ע"י תפלתם של ישראל השוכנים שם שהם אינם מייחדים עתות הייחוד אלא עת המעותדת לגבול השר שהם משועבדים תחת ידו, והיינו עובדי עכו"ם בטהרה, שאינם מייחדים יחוד הזמן העליון אלא יחוד זמן השרים החיצונים, אמנם הוא בקדושת השכינה המתלבש בשר ההוא, וע"ז זה הוא קדושת שבת... וע"ד זה הוא ימים טובים שיתאחרו ויקדמו לפי הזריחה בשר או העריבה, אמנם מספק עשו שתי ימים טובים ונקרא יום טוב שני של גליות, ודאי בסוד הגלות וניצוץ שכינה המתפשט בו גרם יום שני, ולא עשה כן ליום שבת ששביתת מוסכמת בחיצונ' ואינם מסתפקים בה מפני שאפילו גיהנם שובת, והשרים שובתי' באיחור ובקדימה לפי זריחת חמה קרובים או רחוקים, אמנם יו"ט אינם מודים והם מסתפקים בקדושתו, ולכך צריך לבוש יום ליום, והם ב' ימים טובים הא' מדאורייתא מתלבש ביום מדרבנן, כהתלבש אור קדוש באור הגולה. עכ"ל הרמ"ק זלה"ה. ע"כ בטוב הארץ.

וניכר בעליל שדברי רמ"ק אלו הם המקור לדרושי דא"ח המובאים לעיל. [ויל"ע אם יש בדברים אלו קצת מקור למ"ש בשו"ע אדה"ז או"ח מהדו"ב ס"א ס"ח. ויל"ע גם באור החמה המצויין בציונים לשו"ע אדה"ז שם. ואין הספרים לידי כעת].