בגל' חג-השבועות [תתלח] (עמ' 54 ואילך), מעיר הרב שב"ו על דברים שכתבתי כאן לפני למעלה מחמש שנים (בגל' יא ניסן תשנ"ז), ומחזיקנא ליה טיבותא על שיצא לישע רבינו זי"ע, להצילו מאימת ה"צריך עיון" של זבוב קצוץ כנפים כמוני.

רוב דבריו הם ציטוט מהערתי הארוכה, ובזה אין לי מה להעיר. אך הדברים הקצרים שהוסיף טעונים כמה תיקונים.

[א] על ההשערה שלי, שבעל היפ"ת הכחיש את מציאותו של מארז"ל זה כדי שלא תהיה ממנו יניקה למינים, כותב הרב הנ"ל שלשם כך לא היה עליו להכחיש את קיומו של המאמר, והיה יכול לפרשו בפנים אחרות כפי שנהג במאמרי רז"ל אחרים.

על כך י"ל בפשטות, שהמינים לא "התרגשו" מכל הפשעטלאך שהכניסו הרבנים במאמרי רז"ל אלו, והראיה, שהם המשיכו להקשות מאותם מאמרים גם להבא (וכן להיפך, היהודים - להבדיל - לא "התרגשו" מהפשעטלאך שהכניסו המינים בפסוקי התנ"ך).

לפיכך דעת לנבון נקל, שעדיף לטעון שאין מאמר רז"ל שכזה כלל וכלל, מאשר לקיים את אמיתתו ולהתפלפל בפירושו. והרי סוף סוף המציאות היא, שאיש מהם לא היה יכול להראות "שחור ע"ג לבן" שהמאמר אכן נמצא כתוב באיזשהו מקום.

[ב] על מה שכתבתי שמאותו טעם - דהיינו מפני תשובת המינים - מצינו בוויכוחו של הרמב"ן עם המינים שמיעט כמעט לחלוטין בערכן של אגדות חז"ל, כותב הרב הנ"ל: הרי הרמב"ן לא הכחישן, אלא רק לכל היותר הוציאן מפשוטן (וא"כ גם בעל היפ"ת היה יכול לילך בדרכו ולהוציא לאותו מארז"ל מפשוטו, ולמה לו להכחיש את קיומו?!).

הנה אני התבטאתי על הרמב"ן בלשון המעטה, "שמיעט בערכן" של אגדות חז"ל, וזה כנראה גרם לרב הנ"ל שיחשוב שהרמב"ן "לא הכחישן, אלא רק לכל היותר הוציאן מפשוטן". אבל אילו טרח לקרוא את ויכוח הרמב"ן, היה נוכח שטעות היא בידו; שכן על הדברים האמורים במדרש איכה שמשיח נולד בשעת החורבן, כותב הרמב"ן: אני איני מאמין בהגדה זו כלל!

וזאת כאמור לעיל, כדי להשמיט את הקרקע מתחת לטענתם של המינים שמשיח כבר נולד וכבר בא.

[ג] על מה שכתבתי ש"רובם המכריע" של המקורות המובאים בהערתו של הרבי הם אחרונים וכו', כותב הרב הנ"ל, שאינו מבין איך נתעלמו ממני המקורות הקדמונים שהביא הרבי וכו'.

ואני תמה עליו: הרי הוא עצמו מצטט שדבריי מתייחסים ל"רובם המכריע" של המקורות הללו, ומדאיכא רוב שהם אחרונים שמע מינה דאיכא מיעוט שהם קדמונים. ומה חידש בזה?

אך אפילו אם הדברים מצויים בספרים שקדמו לבעל היפ"ת, זה אינו מחייב אותו להימנע מלהכחיש את המאמר הזה מפני תשובת המינים, שהרי סו"ס אין הוא נמצא בגמרא ובמדרשים (שרק מהם יש בכוחם של המינים להקשות).

ואפילו שרבינו בחיי מביאו בשם התנחומא, אבל כל עוד אין מוצאים זאת במדרש עצמו, א"א להם להקשות.

(ה"מדרש תלפיות" המובא בהערתו של הרבי אינו מצטט את רבינו בחיי כהלכה, שהרי רבינו בחיי כותב מפורש: ויש נוסחאות שכ' עתיד הקב"ה להחזירו לנו, וההמון מבינים שהחזיר יהיה טהור לישראל וכו'. יעו"ש. ואילו מהס' הנ"ל משמע שרבינו בחיי מביא מהמדרש עצמו בלשון שעתיד חזיר ליטהר. והרי לא קרב זה אל זה. ויש לדעת ש"מדרש תלפיות" אינו מדרש כלל, ונתחבר ע"י בעל ה"שבט מוסר" שהוא מן האחרונים).

[ד] בין המקורות הקדומים נמנה גם "ספר הקנה", שלדברי הרב הנ"ל היה הוא לפחות 600 שנה לפני בעל היפ"ת. כלומר, לפני קרוב לאלף ומאה שנים!

ואלו דברים שאין להם שחר. כבר דשו רבים בזמנו של בעל ס' הקנה, ודיינו במה שכתב האלקי הרמ"ק בספרו "שיעור קומה": וס' הקנה שרצו להקדימו, דע לך כי הוא אחרון מאוד מאוד. ולא תתפתה אחרי מי שאומרים שהיה בזמן ר' נחוניא בן הקנה, שהוא עצמו אומר שהיה אחר הגאונים. ופלאי מראותיו אל יבהלוך, כי אחרון הוא ואת אחרונה נמנה וכו' (וראה בס' "אוצר הגדולים" בערכו).

אבל מה לנו לדון בזמנו של בעל ס' הקנה, בה בשעה שהרבי עצמו מוסיף "סימן שאלה" ליד מקור זה, כלומר, שלע"ע לא נמצאו הדברים הללו בספרו.

[ה] ועיקר תירוצו של הרב הנ"ל הוא, שי"ל שהרבי אינו מקשה על היפ"ת עצמו, אלא על "דעת היפ"ת".

וכבר קדמו בתירוץ זה באחד הקבצים שנתפרסמו מיד ובסמוך להדפסת הקובץ הנ"ל בשנת תשנ"ז.

ועל כך יש לי להשיב בהיינו דאמרי אינשי, שמספרים על הרב קוק ע"ה שהתרעם על הרב זוננפלד ע"ה בזה"ל: האמת נכון הדבר שכת"ר אמר עלי כי אפיקורוס אנכי? והשיב לו: חס-ושלום לי לומר על רבה של יפו שאפיקורוס הוא! אמרתי רק שבספריו יש אפיקורסות!

ועד"ז הוא החילוק בין קושיא על בעל היפ"ת, לבין קושיא על "דעת היפ"ת".

[ו] גם אני ניסיתי לתרץ, וכתבתי שכפי שאדמו"ר הזקן מביא בשם חז"ל דברים שאינם מצויים בגמרא ובמדרשים, וכוונתו (לפי פירושו של אדמו"ר זי"ע) לדברי חכמי הדורות שלפניו, כך י"ל על אלו (ואדמו"ר הזקן בתוכם) שהביאו את המאמר דנן בשם חז"ל, שכוונתם לדברי חכמי הדורות שלפניהם.

על זאת משיב הרב הנ"ל, שא"א לומר כך על דבר המובא בשם חז"ל בספרי גדולי הראשונים, לפיכך אין ספק שכוונתם לחז"ל שבגמרא ובמדרשים. עכת"ד.

סתם ולא פירש טעם לחילוקו, מדוע לבעל השל"ה (שנפטר קצת יותר ממאה שנים לפניו) יכול אדמו"ר הזקן לקרוא בשם 'חז"ל', ואילו רבותינו הראשונים לא יאות להם לקרוא כך לחכמים שקדמו להם במאות רבות של שנים (מזמן חתימת התלמוד עד הריטב"א עד"מ, חלפו כ-850 שנה!)?!