ברוקלין נ.י.
בתניא אגרת הקודש סי' כג: "כמו ששמעתי מרבותי כי אילו נמצא מלאך אחד עומד במעמד עשרה מישראל ביחד אף שאינם מדברים בדברי תורה תפול עליו אימתה ופחד בלי גבול ותכלית משכינתא דשריא עלייהו עד שהיה מתבטל ממציאותו לגמרי". עכלה"ק.
ובהערות של כ"ק אדמו"ר בשיעורים בספר התניא: כי אילו נמצא מלאך אחד צ"ע הכוונה?
ולהעיר ממ"ש בלקו"ת ויקרא (א,ב) שמלאך אחד מסייע לשני שלא יתבטל מציאותו אחרי אמירת קדוש.
וז"ל שם: דהנה בפסוק וקרא זה אל זה ואמר קדוש קדוש קדוש תרגם יונתן ומקבלין דין מן דין ואמרין קדיש כו'. שתרגם ענין קריאה קבלה שהוא ע"י המשכה שממשיכים זה לזה וכל אחד מקבל המשכה זו והדין עמו. דא"א לפרש כפשוטו. דא"כ אין לזה הבנה למה צריך מיכאל לקרוא את גבריאל בשעה שיאמר קדוש וכן גבריאל למיכאל. אלא הענין כי פי' קריאה זו הוא ענין קבלה שמקבלים זה מזה על ידי ההמשכה וההשפעה מזה לזה. והיינו שעל ידי זה יוכל לומר כל מלאך ג' פעמים קדוש. כי ענין אמירת קדוש זהו הכלות הנפש שלו לאור א"ס ב"ה שהוא כענין יוצאין בשיר כו'. והנה מיכאל הכלות הנפש שלו הוא באהבה וגבריאל ביראה. וא"כ לא היה מיכאל יכול לומר קדוש רק פעם א' דהיינו כלות הנפש בבחינת אהבה. ועד"ז גבריאל פ"א קדוש ביראה. וכדי שיאמר כל א' ג"פ קדוש היינו ע"י וקרא זה אל זה שנמשך ההשפעה מזה לזה.
וא"כ אולי י"ל שאם יהי' שני מלאכים ביחד במעמד עשרה מישראל הרי אחד יעזור לשני שלא תפול עליו אימתה ופחד ולא יתבטל. ולכן כתב אדה"ז דווקא אילו נמצא מלאך אחד.1
1) וכנראה בחוש בטבע בו"ד שכשאדם יחידי נמצא במצב של פחד הנה כשיתוסף עוד אחד אתו יפוג פחדו, עכ"פ במקצת.
Download PDF