מנהל מכון "היכל מנחם" - ברוקלין, נ.י.
א. ברשימות על תניא ספ"ב (ריש ע' לג):
מרז"ל (התוכן ולא הל' ממש: כתובות קיא, ב. ויעוין רש"י דברים יא' כב'. יד דעות ו' ב').
בפענוחים מהעורכים: מאמר רז"ל: התוכן דדבקות בת"ח, ולא הלשון "הדבק בת"ח", וגם ללא הוספת הלשון "(כאילו נדבק בשכינה) ממש" - הוא בכתובות קיא, ב...".
כפי הנראה, פירשו לשון קודשו "התוכן ולא הלשון ממש" - שכוונתו הק' לשני ענינים: (א) התוכן ולא הלשון - היינו שאדה"ז מעתיק התוכן ולא הלשון. (ב) [ולא] ממש - גם תיבת ממש לא נמצא בכתובות.
ואינני יודע מה דחקם לפענח כן, ולא כפשוטו - שהרבי אומר דבר אחד - שאדה"ז מעתיק "התוכן ולא הלשון ממש" (היינו שאין זה ממש הלשון רק קרוב לזה). ואינו מתייחס למלת "ממש" - אף שגם שינוי זה בכלל ההערה הכללית "התוכן ולא הלשון ממש", כמובן.
ב. בספר תניא מבואר פרק ב' במקורות וציונים הערה 20 על מ"ש בתניא "בסוד לבושים של אדם הראשון בגן עדן שהיו צפרנים מבחינת מוח ותבונה" - מציין (על מלת צפרנים) "ראה ב"ר פ"כ, יב. הובא ברש"י בראשית ג, כא".
[בבראשית רבה שם: ר' יצחק רביא אומר חלקים היו כצפורן ונאים כמרגליות, א"ר יצחק ככלי פשתן הדקים הבאים מבית שאן, כתנות עור שהיו דבוקים לעור. וברש"י עה"ת שם: יש דברי אגדה אומרים חלקים כצפורן היו מדובקין על עורן. ואגב: לכאורה צירף רש"י שתי הדיעות בבראשית רבה ואין מפרשי רש"י תח"י כעת לראות העמדו על זה.]
ציון זה לכאורה תמוה, שהרי בבראשית רבה וברש"י קאי על הפסוק (ג, כא) ויעש ה' אלקים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם - שהי' אחרי החטא לאחרי שגורש אדם הראשון מגן עדן!
אך באמת כוונת העץ חיים היא לדברי הזהר (ויקהל רח, ב) - וכן הוא בפרקי דר' אליעזר פי"ד, ותרגום יונתן בראשית ג, ז שלבושי אדם הראשון קודם החטא (כשעדיין "עירומים הם") היו עור של צפורן.
ודברי המדרש ורש"י הנ"ל אינם שייכים לכאן כי לא נאמר שם שלבושיו היו צפרנים אלא שלבושיו היו חלקים כמו צפורן. ופשוט.
ולא באתי אלא להעיר.
Download PDF