תלמיד בישיבה
במאמר ד"ה באתי לגני תשי"א (מוגה) איתא: וזהו (ג"כ מש"כ) צדיקים יירשו ארץ וישכנו לעד עלי', דצדיקים יירשו ארץ שהוא ג"ע מפני שהם משכינים (היינו ממשיכים) בחינת שוכן עד מרום וקדוש (הענין הזה דשוכן עד אינו מבאר בהמאמר, ומבואר הוא בלקו"ת עפ"י מאמר הזוהר) שיהי' בגילוי למטה. עכלה"ק.
והנה פי' הפשוט בפסוק זה (תהלים לז, כט), כמבואר במפרשים, שצדיקים ירשו ארץ [שהצדיקים יורשים ויושבים בארץ הלזו], וישכנו לעד עלי' [והם ישכנו ויהיו עלי' לעד], והיינו שאינו אלא כפל הלשון לחזק הענין.
אלא שכ"ק אדמו"ר הריי"צ מוסיף בההמשך דיום ההילולא יו"ד שבט השי"ת: "צדיקים יירשו ארץ שהוא ג"ע". ובפשטות היה נראה לומר בכוונת דבריו שהצדיקים ירשו ג"ע, ומפני מה - לפי ש"וישכנו לעד עלי'", שהם השכינו (המשיכו) בחינת שוכן עד עלי' למטה בארץ. היינו ש"וישכנו לעד עלי'" אינו כפל הלשון אלא נתינת טעם.
והיוצא מזה שלפי פי' הפשוט התיבה (יירשו) ארץ ותיבת (וישכנו לעד) עלי' הם אותו פירוש, אבל לפי הפי' בבאתי לגני השי"ת הנ"ל, היה נראה, שאינם באותו ענין, אלא זה בג"ע וזה בארץ הלזו.
אמנם בסרט ההקלטה מי' שבט תיש"א אומר בהמאמר עוד קטע שלא מופיע בפנים המאמר המוגה, וזה לשון ק': און זאגט אויף דערויף, אז אט דאס איז וואס עס שטייט אין פסוק צדיקים יירשו ארץ וישכנו לעד עלי', אז צדיקים זיינען יורש ארץ וואס דאס מיינט מען ג"ע, מוז מען זאגן אז דער רבי מיינט דאס ניט דער ג"ע דלאחר מאה ועשרים, ווארום עס רעדט זיך דאך וועגן עיקר שכינה בתחתונים היתה, נאר וואס דען דאס איז ע"ד דוגמא אדם הראשון קודם החטא, וואס דאס האט דאך משה רבינו מתקן געווען, איז אט דעמאלט געווען זיין עבודה בג"ע, ג"ע איז דאך ניט אן ענין פון נתינת שכר אליין, נאר דאס איז דאך אויך געווען דער ענין פון לעבדה ולשמרה. פארוואס האבן דאס צדיקים, דערפאר וואס וישכנו לעד עלי'. עכלה"ק.
ומזה י"ל שהרבי מוסיף על מה שנראה בפשטות - כמ"ש לעיל - בכוונת כ"ק אדמו"ר הריי"צ, ש"יירשו ארץ" שהוא ג"ע (אין הפי' כנ"ל, אלא) הוא ע"ד דוגמא אדה"ר לפני החטא. וא"כ י"ל שגם לפי איך שמפרש הפסוק בבאתי לגני השי"ת - תיבת "ארץ" ותיבת "עלי'" אכן מדובר באותו ענין (וכלשון הרבי עיקר שכינה בתחתונים היתה), כמו בפי' הפשוט של הפסוק.
ולפי"ז אולי יש להמתיק שזוהי כוונת הרבי באמרו "מוז מען זאגן אז דער רבי מיינט דאס ניט דער ג"ע דלאחר מאה ועשרים" כי לפי"ז הפי' דתיבת "ארץ" יהי' גם כפי' הפשוט.
Download PDF