בהמשך למ"ש בזה הת' א.א. בגליון תתקיג (עמ' 124):

א. בכמה מקומות בחסידות1 נזכר ששיעור סוכה הוא "לא פחות מז' טפחים ומשהו". והעיר על זה כ"ק אדמו"ר נבג"מ זי"ע2: "כן הוא בכ"מ "ומשהו". וראה סוכה טז, סע"ב. טושו"ע או"ח סתרל"ד. אגה"ק ס"י. וצ"ע (ולכאורה המשהו מוכרח, כי גברא באמתא יתיב ושלחנו טפח - וטפח בטפח לא יתיב. ולהעיר מסוכה (ה, א) פחות שבכלים טפח)". עכ"ל3.

ויש להעיר מלשון רש"י4 "הכשר סוכה קטנה שבעה טפחים ומשהו". וכן הובא בתוספות5 ובאור זרוע6. ובמהרש"א7 נשאר בצ"ע למה הוסיף ה"משהו". ובקרני ראם (נדפס על גליון מהרש"א) הוכיח, שהשיעור הוא ז' טפחים בדוקא, ע"ש8.

ב. העירני ח"א, דלכאורה י"ל דה"משהו" הוא כי אי אפשר לצמצם9. אך, בכו"כ מקומות נזכרו שיעורי כמה מצוות (שופר טפח, לולב ד' טפחים, ועוד) ורק בסוכה נזכר "ומשהו". ומזה נראה שיש בסוכה מה שאין בשאר המצוות10.

ג. איתא בפע"ח11 "רוחב הסוכה ד' ומשהו, נגד ד' אותיות השם . . וקוץ היו"ד הוא משהו, כי אינו אות שלם". ובהגהה שם: "צ"ע שהוא נגד ההלכה". ובספר פרי קודש הילולים12 כתב: "צ"ל ז' טפחים ומשהו"13.

אבל כ"ק אדמו"ר זי"ע14 כנראה מסכים להגירסא "ד' ומשהו", ומפרשו לענין פס ד' ומשהו. ומציין לסידור ר' שבתי, שכתב "ד' טפחים ומשהו".

1) ראה סה"מ תר"מ ח"ב עמ' תקט (וש"נ). תרס"ב עמ' שלה. ד"ה אלה תולדות נח תרס"ו. ועוד.

2) בקונטרס מאימתי קורין תרמ"ב (ראה בד"ה ארשב"ח בסה"מ תרל"ג ח"א, וש"נ מאמרים מקבילים).

3) בגליון תתקיג רצה הת' הנ"ל לפרש "ז' טפחים ומשהו" לענין מחיצה תלוי' (ואולי משמע כן בסה"מ תר"מ ח"ב עמ' תתלא - הנחת אדנ"ע). אבל כמה דוחקים יש בפירוש זה [כמו שהרגיש הכותב שם]. והעיקר, כי שיעור גובה הסוכה הוא י' טפחים ולא ז' ומשהו. וכמדו' ברוב המקומות משמע שהכוונה לרוחב הסוכה.

4) סוכה ד, א ד"ה 'על פני כולה'. ועד"ז שם, ב ד"ה 'ובנה בה'.

5) סוכה ז, א ד"ה 'עושה'.

6) הל' סוכה סימן ער"ב - הובאו באוצר מפרשי התלמוד.

7) על רש"י סוכה ד, א.

8) בס' "אוצר מפרשי התלמוד" הובא מכמה אחרונים, שמ"ש רש"י ("ומשהו") הוא רק בב' האופנים בגמ' שם בדף ד'. אבל אחרונים אחרים דחו דבריהם, כי התוס' (ז, א) הביאו דברי רש"י גם לענין סוכה סתם. ואחרונים אחרים רצו לומר שרש"י גרס בגמ' "ומשהו". [וצ"ע לתרץ קושיית הקרני ראם]. ואכמ"ל.

9) וכ"כ כמה אחרונים על דברי רש"י, הובאו ב'אוצר' הנ"ל. אבל לענ"ד זה דוחק, דסו"ס השיעור הוא ז' טפחים לבד.

10) אבל בד"ה אז ישיר תרס"ה (עמ' קכב): "סוכה ז' טפחים ומשהו.. שופר טפח ומשהו". וצ"ע. ואולי בזה מוכרחים לומר דא"א לצמצם.

11) שער חג הסוכות פ"ג.

12) להגה"ק רצ"ה מזידיטשוב (הובא בהוספות לסידור ר' שבתי דלקמן) - "לולא דמסתפינא . . ונלע"ד שהוא אמת". ומובא שם שכן הגיה על גליון הפע"ח.

עוד מובא שם בשם חתנו, שרצה לפרש "ד' ומשהו" היינו סוכה של "שתים כהלכתן ואחת אפילו טפח" - ששתי דפנות הן כמין ד', וטפח הוא משהו. עכ"ד. אבל להעיר שבסידור ר"ש א"א לפרש כן, כי מפורש "ד' טפחים ומשהו".

13) ומציין שם לפע"ח שער הלולב, ששם מבוארת כוונה כזו, וגם איך נרמזו בזה ד' אותיות השם וקוצו ש"י.

14) אג"ק חט"ז עמ' 271, נדפס גם בלקו"ש חכ"ד עמ' 591, נכתב למי שהו"ל "סידור צלותא דאברהם".