משפיע בישיבה
בגליון תתקכה (עמ' 53 ואילך) מביא הר' ד.פ. קושיית הר' י.י.ל.א. על מה שפיענחו הציון של הרבי לסש"ב פ"ב ד"ה בחכמה עשית: "שער רוה"ק ג, א", שהכוונה היא להמבואר שם שבחי' החכ' היא החיות של עולם האצי', ומקשה ע"ז שהרי שם איירי רק באצילות, וגם שענין זה מבואר בכ"מ בכתבי האריז"ל עיי"ש.
ולכן מפרש באופן אחר, ובהקדים לפרש בתניא המילים "מחכמתו ית'" שזה לא קאי על השתלשלות העולמות כ"א על "שורש כל הנפש רוח ונשמה" וע"ז בא הציון לשער רוה"ק, והכוונה למה שמבואר שם בהמשך שבחי' החכמה מתלבשת בדם האדם עיי"ש.
וע"ז מקשה עליו ר' ד.פ. כמה קושיות, הן על עצם הפירוש בתניא, ומהם: שהרי בתחילת הפרק מביא פסוק אחר להוכיח שהנשמה נמשכה מחכ', ולמה מביא כאן פסוק אחר, וגם על פירושו בהציון כמה שאלות עיי"ש בדבריו.
ובגליון הקודם (עמ' 47) בא הר' א.א. שי' להגן עליו ומקשה קושיות על ר' ד.פ. ומכריח שב' הפירושים בתניא הן של ר' ד.פ. ש"מחכמתו ית'" קאי על השתלשלות העולמות, והן של ר' י.י.ל.א. ש"מחכמתו ית'" קאי על הנשמה שניהם נכונים עיי"ש בדבריו. וגם ביאר הציון באופן שלו, ואני אודה ולא אבוש שלא הבנתי דבריו, לכן אענה גם אני חלקי בזה, כי הפירוש בתניא הוא פשוט ש"מחכמתו ית'" קאי על השתלשלות העולמות ולא על הנשמה כי על הנשמה הוזכר בתחילת הפרק פסוק אחר (כקושית הר' ד.פ.) והציון הוא כפי שפיענחו שקאי על מה שכ' שם שחכמה הוא חיות האצילות (ומה שמקשה הר' א.א. שזהו פירוש הפשוט הוא תמוה כי פירוש הפשוט כי הקב"ה ברא הכל בחכמה ובשכל אבל לא שהעולמות נמשכים מחכמתו ית'), ומה שמפרש הר' א.א. שהכוונה היא שבדבר הנעשה עצמו יש בו תכונת החכמה איפוא הוזכר בתניא ענין זה? וגם בהנוגע להשמיט שבדמו ובחיותו יש ענין החכמה, איפוא הוזכר בתניא ענין זה?
ומה שמקשים ע"ז שהרי שם מדובר רק ע"ד אצילות ולא על כל העולמות אבי"ע, אפשר לומר כי העיקר מה שמציינים לשם הוא ע"ד הפירוש בהפסוק כולם בחכמה עשית, שהעולמות נמשכים מחכמה עילאה (ולא כפי' הפשוט שהעולם נברא בחכמה ושכל) ובזה אין חילוק אם הוא נמשך רק באצילות או שהוא נמשך לכל העולמות אבי"ע, כי העיקר כאן בענין הפי' ש"בחכמה עשית" הכוונה שנמשך האור מחכמה עילאה.
ואפשר שלכן לא כתיב "ראה" כי כאן הוא המקור לפירוש הזה, ומה שמקשים ששם נזכר שהענין כבר נתבאר, אבל אפשר להיות שזהו לא בהספרים הנדפסים, וכאן הוא המקור הראשון מהמקומות הנדפסים.
ואולי לכן גם לא הועתק המילה "כולם", כי המראה מקום הוא רק להפירוש "בחכמה עשית" אבל המילה "כולם" לא מפורש שם כמו שמפורש כאן בתניא.
Download PDF