בגליון תתקמג (עמ' 38) הביא הרב י.ש.ג. שי' בנוגע לפי' "ברוך כבוד ה' ממקומו" (יחזקאל ג, יב), שבתניא פמ"ט כתוב "לפי שאין יודעים ומשיגים מקומו", וזה בהתאם לפי' הגמ' (חגיגה יג, ב) - "מכלל דמקומו ליכא דידע לי'". וכן פי' מהר"י קרא על אתר, ומחזור ויטרי סי' פח.

והעיר הרב הנ"ל, ממ"ש בפיוט אקדמות, באות מ: "מברכין: בריך יקרי' . . מאתר בית שכינתי' [היינו התרגום ד"ברוך כבוד ה' ממקומו"] דלא צריך בחישותא [שאין צריך חיפוש]", דבפשטות היינו פירוש הפוך לגמרי - שאין מציינים מהו המקום כי אין צריך חיפוש (דהוא גלוי וידוע, דמלא כל הארץ כבודו). ע"כ.

ויש להעיר שעפ"י המבואר בדא"ח בכ"מ, הנה בפשטות ב' הפירושים (לא רק שאינם הפוכים לגמרי אלא אדרבא) עולים בקנה אחד, ומשלימים זא"ז:

דהנה מבואר בתניא שם פמ"ח בענין סוכ"ע: "הנה הארץ הלזו הגשמיות אף שמלא כל הארץ כבודו . . אעפ"כ אין מתלבש בתוכה בבחי' גילוי ההשפעה . . רק משפיע בה בבחי' הסתר והעלם".

ועד"ז בדרך מצוותיך להצ"צ, מצות אחדות ה' (ס, ב): "אע"פ שהוא בבחי' העלם ומקיף באמת הוא המחי' את הנמצאים ע"י הקפה זאת ביותר מבחי' החיות שמגיע אליהם מן ההארה הנק' או"פ וממכ"ע".

וכן מבואר שם במצות בנין מקדש (פה, ב): "...והמקיף הוא שאנו רואים שיש התפשטות החיות מן הנפש בגוף להיות האברים מתפעלים ממנו, ואעפ"כ איננו בגלוי להיות מהותם גלוי אליהם וגם מאיר לכולם בסגנון א' מבלי התחלקות . . מוכרח שהרצון נמצא ברגל ממש ולכן א"צ לשהיית זמן . . ואע"פ שישנו בכל האברים כנ"ל אין האבר מרגישו וזוהי הנק' בחי' העלם שר"ל שהדבר נמצא ממש שם אלא שאינו בגלוי לגבי המקבל".

ועפכ"ז י"ל דמ"ש "דלא צריך בחישותא" אין הכוונה שהוא גלוי וידוע, אלא ר"ל דאין צריך חיפוש כיון דלית אתר פנוי מיני'. היינו דעם היות שאינו גלוי להמקבל וליכא דידע לי' ו"אין יודעים ומשיגים מקומו", מ"מ "מלא כל הארץ כבודו". וד"ל*.

*) קשה, דלפי"ז עדיין נמצא שבעל האקדמות מפרש אחרת מהגמ' (ואע"פ שמצינו שהפייטנים הקדמונים כר"ש הגדול הכניסו לפעמים בפיוטיהם פירושים לפסוקים בשונה מהמקובל מהגמ' ואפי' מהמדרש, מ"מ אי"ז גלאטיק כ"כ לומר כן), ועוד שקשה להעמיס על המילים "לא צריך בחישותא", הטעם דלית אתר פנוי מיני', דסוכ"ס כיון שאינו נגלה הרי צריך בחישותא רבתא. וצ"ע. המערכת.