בלקוטי תורה ואתחנן ד"ה וידעת היום בתחלתו, מבאר דמ"ש בפ' ואתחנן (ו, א) "וזאת המצוה גו' לעשות בארץ" הכוונה ב"זאת המצוה" היא לקריאת שמע הכתובה תיכף לאחרי זה (ו, ד), ומקשה על זה "למה הקדים לומר וזאת המצוה וגו' לעשות בארץ וגו' דהא פרשת שמע חובת הגוף היא ונוהגת הן בארץ וכו'". (ואח"כ מבאר הענין ע"פ חסידות).

ויש לעיין האם קושיא זו היא רק ע"ד הרמז, דלפי פשוטו, מה שכתוב "וזאת המצוה" אין כוונתו למצוה מסויימת שנאמרה אח"כ, אלא לכללות התורה, כמ"ש אח"ז "החוקים והמשפטים אשר צוה ה' אלקיכם ללמד אתכם", ומ"ש "לעשות בארץ" אולי הוא משום שעיקר קיום המצוות הוא בארץ כדברי הרמב"ן הידועים. [ולהעיר מפירוש הספורנו, דפסוק זה קאי על מצות התלויות בארץ דוקא].

ולכאורה מסתבר יותר שהביאור שנאמר בהמשך הענין על הקשר ע"פ חסידות בין "ארץ" לקריאת שמע אינו תלוי בדוקא בקושיא זו. וצ"ב.