מבואר בחסידות בכו"כ מקומות, ענין קצבת חיי אדם עלי אדמות. ונקודת הביאור היא, שלכל אחד, ניתן מספר שנים קצוב לחיות. כפי מה שחשבן חכמתו ית', שאדם זה, צריך לברר חלקו בעוה"ז.

ולכאורה שני ענינים בזה:

א. כל יום הניתן לו לחיות צריך בירור ע"י קיום תו"מ. והו"ע "יומין שלימין" שבזוה"ק. וכמוסבר בחסידות, שהיום (זמן) עצמו, צריך בירור. "ולכן, מוכרח שבכל יום, תהי' עשיית מצוה (הגם שגם כשחסר לו יומא חדא, יכול הוא לעשות את הלבוש, ע"י שיקיים מחר ב' מצוות). כי בכדי לתקן את הימים (הזמן) גופא, צריך להיות כל יומא ויומא עביד עבידתי'". (ד"ה ואברהם זקן תשל"ה, עיי"ש ביאור באריכות על נחיצות הבירור דה"זמן" של חיי האדם. וש"נ).

ב. בירור הרפ"ח ניצוצות. היינו, שנוסף על בירור הזמן, ניתן לאדם, לברר מספר קצוב של ניצוצות שנפלו לעוה"ז בשבירת הכלים. והבירור הוא, בזה שנפשו הבהמית מתעסקת בדברים גשמיים, ומקיימת בהם ועל ידם מצוות. עי"ז מעלה הוא את ניצוצות הקדושה, שהיו בהעלם בגשמיות עוה"ז. ולכן, חי אדם זה יותר מחבירו, וכו'.

ועי' בתו"א: לח, ג; לט, ד; ובלקו"ת : ויקרא מז, ג; דברים לד, ד; לח, ב; ועוד.

ולכאורה יש לפרש ענין וחשבון זה בג' אופנים: א) שנים. ב) ניצוצות. ג) שניהם יחד. וכדלהלן:

א. שנים - לכל אחד באופן פרטי, ניתן מספר שנים (שונה מזה של חבירו, מטעם הידוע לו ית'). שבהן, מברר מכל הבא לידו, ע"י קיום התומ"צ. ובתום מספר השנים שהוקצבו לו, הנה זה שזכה, בא למעלה עם מספר גדול שאסף וכו'.

לפי"ז לא ניתן לאדם לפני הוולדו, שום קצבה כלל, כמה נצוצות עליו לברר. ודוגמא בהלכה: פועל או שכיר יום. אבל מהלשונות בתו"א ובלקו"ת לא משמע כן.

ב. ניצוצות - ולכל אחד ניתן מספר וחשבון של ניצוצות שעליו לבררן.

ודוגמא בהלכה: קבלן או אומן.

לפי"ז יש לעיין: אם האדם זריז, ובשנים מועטות כבר גמר ובירר, כל מה שהוטל עליו לפני שנולד. אז מה הלאה? הרי, לא יתכן לומר שחייו יגמרו ח"ו. ואולי אפשר לומר, שמה שהוא מברר, אחרי שנשלם הסכום הקצוב לו, נחשב לו כ"הוספה שלפנים משורת הדין".

וכן לאידך גיסא - אם מתמהמה הוא בכיבוש חלקו בעולם, מתי חל עליו חובת הדין, ליתן "דין וחשבון"?

ג. שניהם יחד - לכל אחד, ניתן מספר וחשבון של שנים וניצוצות שעליו לקבץ. היינו - למשל, לאחד נותנים קצבה שבתוך תשעים שנה, עליו לאסוף סכום מסויים של ניצוצות.

ודוגמא בהלכה: קבלן עם זמן מוגבל לגמור מלאכתו.

ובהגיעו לשנת התשעים בחייו - הנה, אם הספיק לאסוף את כולם, אשרי חלקו. ואם לא הספיק ח"ו, אזי בהגיעו לשנת התשעים, אין לו הארכת זמן וכו'. ואם הספיק יותר מזה, אז כנ"ל - יש לו נקודות עודפות.