איתא בתורת שמואל - תרכ"ט (ע' קנה): "מי כמוכה באלים הוי' מי כמוכה נאדר בקדש כו', ות"י לית כוותך באילי מרומא הוי' כו', והיינו כי לפי הנראה מפשט הפסוק הי' אפ"ל שמי כמוכה שיהי' נאדר בקדש ונורא תהלות כו', אבל יש ח"ו מי שאינו נאדר בקדש ונורא תהלות, לזה תירגם לית כוותך באילי מרומא שזהו ע"ד מ"ש אין עוד מלבדו".

ועל הקטע הזה מבוסס כל החצי הראשון של המאמר.

וכן נאמר שם (עמ' קסג): "ועפ"ז יובן מה שת"י לית כוותך באילי מרומא שגם אילי מרומא הם נבראים יש מאין וברצות הבורא יכול להגלות עליהם שרשם ומקורם ויתבטלו לגמרי וכענין הושיט כו' לכן גם עכשיו אינם קיום אמיתי ולכן לית כוותך כי הוא לבדו האמת ואין לאחר אמת כאמיתתו".

ויל"ע במ"ש ד' פעמים "ות"י לית כוותך" - דאם הכוונה לתרגום יונתן בן עוזיאל, הרי נאמר שם [בשלח טו, יא]: "מן כותך" וכו', ואם הכוונה לתרגום ירושלמי, הרי גם שם נאמר: "מאן דכמתך" וכו', ולא "לית כוותך"? - ולעת עתה לא מצאתי שום דפוס מהדפוסים הישנים שבהם נאמר הלשון "לית כוותך". ומה המקור לגירסא הנ"ל.

ואמנם בתורת שמואל - תרכ"ז (ע' תפז) נאמר: "מי כמוכה באלים ה' מי כמוכה נאדר בקדש נורא תהילות עושה פלא. ות"י מן כוותך באילי מרומא, מן כוותך הדור בקודשא דחיל בתושבחין עביד ניסין ופרישין לעמי' בנ"י . . לכן פי' הת"י מן כוותך באילי מרומא".

ואין לומר שזה בגלל שבמילים "לית כוותך" ו"מן כוותך" זה אותו משמעות ולכן משתמש רבינו דוקא במילים "לית כוותך" כדי להדגיש את הענין, שהרי לפי"ז גם במאמר של תרכ"ז היה צריך רבינו לכאורה להשתמש במילים "לית כוותך" ולא במילים של "מן כוותך", וצ"ע.