בגליון העבר מביא הרב א. פ. שיחי' מה ששאל הר' ח. ר. בענין מ"ש בשובה רנ"ט שיראת העונש "אינו טוב דקדושה כלל" ומקשה ע"ז ממ"ש הרמב"ם "שציוונו לירא מביאת עונשו" והרי זה מ"ע וכו' ע"ש, והר' א. פ. מתרץ השאלה והר' א. פ. א. מחזק תירוצו ע"ש.

ואני בער ולא אדע, למה להם להביא ממרחק לחמם, והרי הקושיא הנ"ל יכולים להקשות בשובה רנ"ט גופא, הרי גם שם מביא פסוקים המזהירים על יראת העונש, וא"כ יכולים לשאול אותה השאלה ששואלים על הרמב"ם כי איך יכול להיות מ"ע על יראת העונש, אם זהו לא טוב דקדושה?

אותה השאלה יש גם על הפסוקים שמביא בשובה רנ"ט שהם מזהירים על יראת העונש. והתשובה עכ"ז הוא כמו שאומר בשובה רנ"ט, שזהו יותר טוב מלעשות העבירה, ולכן משו"ז מזהירה התורה ע"ז, ולכן זה גם מ"ע.

(וע"ד לא דיברה תורה אלא כנגד יצה"ר, וכמו שכ' הר' מ. מ. בגליון הנ"ל)