בגל' תתכב (עמ' 71) הקשיתי על המובא במפתחותיו של רבינו ללקו"ת, מדוע הובא בין המנהגים המתבארים בלקו"ת אבל אין נוהגים בהם בחב"ד, גם ענין "אור חדש על ציון תאיר", והרי בלקו"ת שם לא נתבארה אמירת ה"אור חדש" אלא עניינו של "אור חדש".

ובגל' תתכג (עמ' 87) תירץ המתרץ, שמלשונו של הלקו"ת משמע דוקא דמיירי באמירת "אור חדש" בברכות ק"ש. ובתוך דבריו מוכיח גם מהאמור בהג"ה בלקו"ת שם: "ופי' אור חדש ר"ל כמ"ש בפע"ח שער הק"ש וכו'".

ולענ"ד תירוץ זה הוא בדרך הדרוש, והראיה, שבאותו פע"ח שער הק"ש (סוף פרק ב) נאמר במפורש: ואין לומר אור חדש כו'. עכ"ל.

הרי שאין ללמוד ולהסיק מביאור ענין "אור חדש" לגבי אמירת "אור חדש". וק"ל.

[אי-אמירת "אור חדש" מפורשת גם בסי' משנת-חסידים וכן מוכח גם מהאמור בכוונות שבסידור האר"י הראשון (זאלקווא) ובסידורי האר"י לר' שבתי ולר' אשר. וכן הוא בנוסח שבסידור האר"י לבעל הפרדס. אך לא כן משמע מהכוונות שבסידור האר"י לר"י קאפיל. אולם ידוע שהסידור דר' שבתי מוסמך יותר משל ר"י קאפיל. ואכמ"ל].