נחלת הר חב"ד, אה"ק
בתניא פרק לז מסביר את תכלית בריאת העולמות שיהי' לעתיד לבוא, וכ"ז "תלוי במעשינו ועבודתינו כל זמן משך הגלות".
ולכאורה לא מובן - אמת שזמן הגלות הוא הרוב של הזמן שעבר מאז מתן תורה, אבל יש הרבה שנים שזה לא גלות, זמני קיום בתי המקדש, וכן מאז יציאת מצרים עד בנין בית המקדש שזה תקופה של 400 שנה, ובס"ה כאלף ושלוש מאות שנה ללא גלות, והגילויים דלעתיד תלויים גם בעבודה של זמנים אלו, ומדוע הל' הוא "זמן הגלות".
ואפשר לתרץ על פי מה שכתוב במאמר "אז ישיר ישראל" ש"פ חו"ב יב תמוז תשל"ה (ע' 418) "וזוהי כללות עבודת האדם בעולם הזה התחתון, במשך שית אלפי שנין דהוי עלמא, ובפרט בזמן הגלות, דכללות עוה"ז לאחרי חטא עץ הדעת הוא בבחי' גלות, ועד לגלות כפשוטו כשהחושך הוא כפול ומכופל".
הרי שהגלות מתחילה מחטא עץ הדעת, וההסבר הוא פשוט - כי הגלות נגרמה מגלות וסילוק השכינה, כמבואר בתניא פרק יז, ובארוכה באגרת התשובה "ובפשעכים שולחה אמכם", והרי ע"י חטא עה"ד נסתלקה השכינה מהארץ לרקיע א', שזה מה שנוגע לנו, ונתערב טוב ברע ואין טוב ללא רע כמבואר באגה"ק סימן יג ואין שלום עד עת קץ, ונגרם כל עבודת הבירורים, הרי מובן שאפשר לומר שמעשינו ועבודתינו בעבודת הבירורים היא על "כל זמן משך הגלות" של השכינה, עד שתחזור לקדמותה ועוד יותר בב"א.
Download PDF