E. haoros@haoros.com

F. (718) 247-6016

Haoros UBiurim - הערות וביאורים
ה' טבת דידן נצח - ש"פ ויגש - תשס"ה
חסידות
זה לעומת זה
הרב יעקב משה וואלבערג
ר"מ בישיבת ליובאוויטש - מנטשסטר, אנגלי'

בתניא פי"א מבואר שרשע וטוב לו הוא הלעומת זה של צדיק ורע לו.

ולכאורה דרוש הסבר: צדיק ורע לו אינו מרגיש הנה"ב שלו כלל, ואינו מתבטא בשום אופן, ורק מכיון שלא נהפך לטוב "ע"כ נשאר איזה שמץ אהבה ותענוג לשם" ואהבתו לה' ע"כ אינו בתכלית, אבל עכ"פ הרע שבו אינו נרגש כלל.

אבל רשע וטוב לו, הטוב שבו נרגש מאד, שהרי הוא מקיים מצות בגלל הטוב שבו, ורק שהוא ג"כ רשע, וזה בגלל שהנה"ב לפעמים עובדת עליו.

[והנה זה שרשע וטוב לו נק' רשע, אף שעובר עבירה רק "לעתים רחוקים". ידוע שזה עצמו שאפשר לו לעבור עבירה מש"ה הוא רשע, ואף שגם עושה מצוות, אבל מכיון שרואים ששייך שיעבור עבירה, זה ראי', שזה שאינו עובר העבירה הוא בגלל שבחר לא לעשות העבירה, ולא שא"א לו לעבור עבירה. והיינו שצדיק הוא שא"א לו לעבור עבירה, ורשע הוא מי שאפשר לו לעבור, ועובר בפועל].

אבל איך אפשר להשוות בין ה"טוב" ברשע וטוב לו, ל"הרע" שבצדיק ורע לו?

ומענין לענין באותו ענין, מהו הפי' "רשעים יצה"ר שופטן". ב"צדיקים יצ"ט שופטן" הפי' כמבואר בפ"א שרק יצ"ט שופטן. ו"בינונים זו"ז שופטן" היינו כמבואר בפי"ג, שהיצה"ר רק שופט ולא מושל ח"ו. וא"כ מהו הפי' ב"רשעים יצה"ר שופטן" הא ברשע וטוב לו גם היצ"ט אומר דעה ולפעמים גם נשמע אליו?

חסידות
לע"ל יקראו בשם "ישורון"
הרב מנחם מענדל רייצעס
קרית גת, אה"ק

במאמר ד"ה "ועתה ישראל" תשל"ז (קונ' כ"ף מנ"א תשמ"ח) סע' ו, מביא מהצ"צ (אוה"ת עקב ע' תקעח ואילך): שלע"ל לא יקראו בנ"י בשם "ישראל", אלא בשם "ישורון" ["או בשם (אחר) אשר פי ה' יקבנו"]. ועיי"ש שמבאר הטעם לשינוי זה.

ואולי בדא"פ יש להוסיף עוד ביאור לשינוי זה, שבמקום "ישראל" יהיו מכונים בשם "ישורון":

דהנה מבואר בסה"מ תש"ט ע' 194 ואילך, שהשמות "יעקב" "ישראל" ו"ישורון" הם כנגד ג' הקוין - תורה עבודה וגמ"ח: "יעקב" ענינו גמ"ח, "ישראל" ענינו עסק התורה, ו"ישורון עמוד העבודה בתפלה דעיקרה קבלת עול מלכות שמים".

והנה ידוע (מגלה עמוקות אופן רנ, ובהנסמן עוד בלקו"ש ח"ל ע' 121 הע' 56), שג' הקוין דתורה עבודה וגמ"ח הם ענינם של ג' האבות: אברהם - עמוד הגמ"ח, יעקב - עמוד התורה, ויצחק - עמוד העבודה.

ועפ"ז נמצא, דהשם "ישורון", שהוא עמוד העבודה, שייך הוא ליצחק אבינו דוקא;

ובזה יובן מה שלע"ל יקראו בשם "ישורון" דוקא, מתאים להידוע שלע"ל יאמרו ליצחק דוקא "כי אתה אבינו" (שבת פט, ב. וראה בארוכה לקו"ש חכ"ה שיחה ב' לפ' תולדות, וש"נ). וק"ל.

חסידות
'כי נער ישראל ואוהבהו' [גליון]
הת' אלחנן קייזן
תלמיד בישבה

בגליון העבר (ע' 57) העיר הרב ש.א.ר. שבמאמרים ד"ה כי נער ישראל ואוהבהו מתרס"ו ותשט"ז מובא המעשה "מההתחתנות של ר' ברוך מרדכי" ולא ידע הסיפור וגם לא ההקשר לתוכן המאמר.

המעשה וההקשר שמעתי מר' פנחס קארף שי' ששמע מר' שמואל הלוי לויטין ע"ה.

מעשה שהיה כך היה שר' ברוך מרדכי עשה שידוך עם בעה"ב אחד. והוא היה הרב בבאברויסק (ע' סה"ש תש"ג ע' נד ואילך.) והשדכן אמר להרב שלא מתאים שהרב יגיע להחתונה של בעה"ב באיצטלא דרבנן. וכדאי שיתלבש כמו בעה"ב פשוט. וכן הלך השדכן להבעה"ב ואמר לו (לא כדאי) ולא יפה להגיע להחתונה של הרב בלבושי בעה"ב וא"כ תקנה לך איצטלא דרבנן ותבוא לחתונה שיהי' מתאים. ובהגיע היום, הרב הגיע לבוש בלבוש בעה"ב והבעה"ב הגיע לבוש באיצטלא דרבנן.

וההקשר לתוכן המאמר שכדי שייתאחדו הכלים עם האורות, צריכים האורות לרדת והכלים לעלות קצת. וע"ז מביא הסיפור של "התחתנות דר' ברוך מרדכי"*.


*) ראה גליון תשעא (ע' 64) שהרב מ"מ שי' כתב זה בסגנון אחר וז"ל: ושמעתי מחכם אחד (ששמע מזקני החסידים), שהכוונה אינה למעשה שאירע לר' ברוך מרדכי, אלא לסיפור (משל) שסיפר ר' ברוך מרדכי מרב ובעל עגלה שהשתדכו ביניהם, וכשהיו צריכים להגיע אל החתונה, חשב כל אחד מהם שעליו ללבוש את הלבושים המתאימים לזולתו, כך שהרב הגיע לחתונה בלבושי בעל העגלה ובעל העגלה הגיע בלבושים של רב. וזה הובא בתור משל על המבואר במאמר שם אודות אופן התלבשות הנשמה בגוף, שהנשמה מתאימה את עצמה לפי הגוף והגוף מבטל עצמו אל הנשמה. ולפי זה פירוש התיבות "המעשה מההתחתנות של רב"מ" הוא, שהיא מעשה שסיפר הרב"מ. עכ"ל. המערכת.

Download PDF
תוכן הענינים
גאולה ומשיח
לקוטי שיחות
נגלה
חסידות
רמב"ם
הלכה ומנהג
פשוטו של מקרא
שונות