בלקו"ת במדבר בד"ה 'וארשתיך' (ח, ד): "וזהו ענין הקדושין שנותן לה טבעת בחי' אור מקיף, וכך את ה' האמרת היום וממשיך עליו אור מקיף ממקור ושורש כל המקיפים הרי הוא מקודש לשמים" כו'.

דיוק בלשון אדמו"ר הצ"צ

ובאוה"ת פר' ברכה עמ' א'תתמה (הובא בהמ"מ בלקו"ת כאן), בהביאור ע"פ 'תורה צוה', ז"ל: "דלפי מ"ש בכמה מקומות וכתבים בענין טבעת קדושין שהוא דבר עגול שזה מורה על היות ההמשכה מבחי' סוכ"ע שהוא בחי' מקיף וזהו לשון קדושין שהוא בחי' קדוש ומובדל, וא"כ מה בין בחי' זו לבחי' חופה שהוא ג"כ בחי' מקיף, והגם דמדינא אין צריך לקדושין טבעת שהרי מתקדש בפרוטה או שוה פרוטה מ"מ מנהג ישראל תורה שמקדשין בטבעת ופי' הטעם כנ"ל וכמ"ש במ"א ע"פ טוב לחסות כו', ועיין בפרדס בשם הת"ז בענין טבעת הקדושין. (ובהמשך מבאר שם באוה"ת בהחילוק שבין מקיף דטבעת קידושין למקיף דחופה)". ע"כ.

ונתתי אל לבי לעיין בהלשון שכותב כאן "מה שכתוב בכמה מקומות וכתבים בענין טבעת קידושין שהוא דבר עגול כו' בחי' מקיף", וזהו לשון שאינו רגיל ואפשר דאינו נמצא בכלל דוגמתו בכתבי כ"ק אדמו"ר הצ"צ.

כי תמיד כאשר מציין אדמו"ר הצ"צ למאמרי אדה"ז הוא כותב "כמ"ש במקום אחר" או "בכמה מקומות" וכיו"ב, וקאי בזה הן על מאמרים שכבר נדפסו והן מאמרים שנמצאו בכתובים ועדיין לא נדפסו. כן הוא בעשרות ואלפי ציוני הצ"צ בס' לקו"ת וספרי אוה"ת ועוד. ואילו כאן מפרט הצ"צ: "בכמה מקומות וכתבים בענין טבעת קידושין". וצ"ע למה כוונתו.

הלשון "כתבים" מובא לפעמים במג"א ושאר פוסקים וכן בספרי תלמידי הה"מ ועוד, והכוונה לכתבי האריז"ל. אבל ענין זה שטבעת קידושין מורה על אור המקיף לא מצאתי לע"ע בכתבי האריז"ל [ואפשר הכוונה להמובא מתקוני זוהר תיקון ה' שטבעת קידושין מורה על מ' סתומה, וזה הובא גם בשער מאמרי רשב"י בפי' האד"ר, ועי' בלקו"ש חט"ו עמ' 337].

אך בד"כ הלשון "כתבים" בספרי אדמו"ר הצ"צ ובשאר ספרי חב"ד קאי על דרושי חסידות שעדיין לא נדפסו. וראה "היום יום" ט"ו סיון: "תחילה הי' רבינו הגדול אומר דרושים קצרים במאד מרעישי הלב ומלהיבים מאד ונקראו בשם "דרכים", אח"כ נקראו "אגרות" והם ארוכים יותר. אח"כ השתלשל שנקראו "תורות" והם שרשי הדרושים שבתורה אור ולקו"ת, אח"כ ארוכים מעט יותר ונקרא "כתבים" והם בביאור בהשגה רחבה לפי ערך" (וראה שער היחוד לאדהאמ"צ קט, א. קי, א. וראה עוד באוה"ת שנציין לקמן בעז"ה).

וע"כ צ"ל מה ר"ל כאן להוסיף "וכתבים", אחרי שכבר כתב שזה נמצא "בכמה מקומות". וכרגיל בציוני אדהצ"צ "כמה מקומות" קאי גם על המאמרים שלא נדפסו.

מאמרי אדה"ז בענין קידושין "אור מקיף"

ואציין כאן המקומות שמצאתי בענין זה במאמרי אדה"ז (בנוסף ללקו"ת במדבר שהובא לעיל):

ב. בתו"א ויגש מד, ד: "כי בזה"ז הוא בחינת אירוסין כמ"ש תורה צוה לנו משה מורשה, אל תקרי מורשה אלא מאורשה, וכמ"ש ביום חתונתו זה מ"ת בחי' אירוסין כי במ"ת אף שהיה גילוי פב"פ היינו רק בבחי' חיצוני' בלבד באיסור והיתר, אבל פנימיות התורה שהוא בחי' ענג האלקי שבתורה לא נתגלה אז עדיין ונשאר בבחי מקיף מלמעלה וה"ז דומה לבחי' אירוסין שגם שם אינו נמשך עדיין בבחינת פנימיות רק הארה חיצוני', וכל עיקר האור בבחינת מקיף כמו טבעת קדושין שהוא עגול ומקיף ע"ג היד כו'".

ג. בלקו"ת במדבר שם (בהביאור על ד"ה 'וארשתיך') ט, ב: "וזהו ענין קידושין שקידושין ומאמר ענין אחד הוא, ומאמר היינו אותיות התורה כו' שהם בחי' מקיפים כמו טבעת קידושין כו'".

ד. בלקו"ת בלק עד, ג: "וכנודע מענין קדשנו במצותיך ותן חלקנו בתורתך שע"י המצות נעשה בחי' קדושין שהוא רק המשכת אור מקיף מבחי' סוכ"ע וכמו טבעת קדושין כו' וע"י התורה הוא ההמשכה בבחינת פנימיות ביום חתונתו זו מתן תורה המשכת טפת ח"ע כו'".

[וכאן הוא באופן אחר מבלקו"ת במדבר ד"ה 'וארשתיך', כי שם מבאר שקידושין הם אותיות התורה ונישואין הוא העיון בתורה כו' ע"ש, וכאן מבאר שאירוסין ונישואין הם מצוות ותורה. ועי' עוד באופן אחר בלקו"ת בד"ה 'תורה צוה' (פ' ברכה צד, א ואילך) שתושב"כ ותושבע"פ הוא בחי' אירוסין ורק לאח"ז בשמע"צ ושמח"ת הוא בחי' היחוד כו'.]

ה. בלקו"ת שמע"צ צא, א (בד"ה 'טוב לחסות בה', שאליו מציין אדמו"ר הצ"צ באוה"ת פר' ברכה שהבאנו בתחילת דברינו): "והנה ענין המשכת בחי' קידושין הוא מלמעלה מבחינת סוכ"ע בחי' טבעת קדושין ששם שוה הכל אצלו היה הוה ויהיה ברגע אחד ואין בו שום שינוי ח"ו".

ו. לקו"ת שה"ש מח, א: "וזהו ג"כ שרש ענין אירוסין ונשואין כי במ"ת היה רק בחי' אירוסין שהאשה מקבלת רק טבעת קדושין העגול (והו"ע קדשנו במצותיך כמ"ש ע"פ טוב לחסות), אבל לעתיד יהי' בחי' נשואין כו'".

ז. בסה"מ תקס"ח ח"א עמ' רלא (בד"ה 'וידבר אלקים' גו' דחגה"ש): "ולכך אנו אומרים תחילה קדשנו במצותיך ואח"כ ותן חלקנו בתורתך פי' קדשנו בבחי' קדושין כמ"ש "וארשתיך לי לעולם" כו' בבחי' אירוסין וקידושין עד"מ טבעת הקידושין שאדם נותן באצבע הכלה שאין זה אלא בחי' מעשה חיצונית כו', בבחי' אור מקיף בהלבשה חיצונית כדוגמת הקידושין בטבעת עגול כו'".

ח. בסידור עם דא"ח בד"ה 'מהרה ישמע' קלח, ד (והוא מקביל ובאריכות יותר מתו"א ס"פ ויגש שהובא לעיל): "וזהו ענין בחי' אירוסין כמ"ש ביום חתונתו כי הרי ענין האירוסין למטה ג"כ הוא בבחינה זאת דהיינו בבחי' אור מקיף בלבד כידוע בענין טבעת הקידושין שהוא דבר עגול מקיף לאצבע היד כי באמרו הרי את מקודשת ממשיך לה רק בחי' אור מקיף בטבעת זאת כו', כי האשה נקנית בשלשה דרכים בכסף כו' וידוע דכנ"י נקראת אשה ונקנית בבחי' מקיף בטבעת קידושין" כו'.

ט. בד"ה 'ויביאה יצחק האהלה', בס' מאמרי אדהאמ"צ על בראשית עמ' ריט, ז"ל: "לפי שידוע שהאירוסין הוא בבחי' אור מקיף שטבעת הקידושין עגול ומתקדשת אליו בטבעת זו באמרו הרי את כו' והיא שותקת כידוע, וידוע שא"א להיות קידושין בלא חופה שע"י החופה שהוא מקיף על שניהם לחו"כ עי"ז יועיל הקידושין" כו'.

ושם בעמ' רכט (נוסח אחר של ד"ה 'ויביאה יצחק'): "והענין הוא שהוא בחי' המשכות אור מקיף הנק' אירוסין שע"י הכסף קידושין מקדשה וממשיך בחי' מקיף בעיגול הטבעת שנותן לה על ידה ואומר הרי את מקודשת לי כמ"ש במ"א". ע"כ.

י. ונזכר מזה ג"כ בס' שער האמונה לאדהאמ"צ יב, א. מאמרי אדהאמ"צ דרושי חתונה ח"ב עמ' תרג ואילך. תרכט ואילך. תרלו. אוה"ת בראשית כרך ג' תקיא, א. ס' תורת שמואל "דרושי חתונה" עמ' ע. תרכ"ט עמ' נה. רלט. תרל"ב ח"א עמ' עב. ח"ב עמ' תנג. לקו"ש חט"ו עמ' 338. תורת מנחם ח"ג עמ' 294. ועוד.

מאמר ד"ה 'ויביאה יצחק', בענין טבעת קידושין

הבאנו לעיל ממאמר ד"ה 'ויביאה יצחק האהלה' שנדפס בס' מאמרי אדהאמ"צ על בראשית. מאמר זה יש בו משום חידוש, כי הוא נמצא רק בס' מאמרי אדהאמ"צ ולא נמצא מאמר זה (שיש בו ענינים חדשים) בקיצור או עם הגהות בספרי "מאמרי אדה"ז" שעל סדר השנים או בספרי "אור התורה". ונמצא רק בס' מאמרי אדהאמ"צ על ס' בראשית, ושם יש ב' נוסחאות של המאמר א' קצר וא' ארוך ושניהם כתב כ"ק אדהאמ"צ בעצמו בכי"ק.

ואין זה רגיל, כי בכלל כל מאמרי אדהאמ"צ גם הדרושים שלו הארוכים (מלבד קצת בס' פירוש המלות ועוד), הם מיוסדים ויש להם שורש בד"ה דומה של כ"ק אדמו"ר הזקן. ואילו כאן לא מצאנו ד"ה והתחלה על פסוק זה.

וע"כ נ"ל אשר דרוש זה "ויביאה יצחק האהלה" אכן נאמר ביסודו ע"י אדה"ז בשנת תקע"א או תקע"ב, כי מאמרי שנים אלו לא נמצאים ע"פ הסדר וחסרים ולא הגיעו לידינו כמה מאמרים משתי שנים אלו.

ויש גם ס' מכ"ק אדמו"ר הצ"צ שרשם מאמרים משנת תקע"א ותקע"ב, ונזכר כי"ק זה בהקדמת המו"ל הראשון של אוה"ת על בראשית ובתחילת הדרמ"צ. וס' זה נאבד ולא הגיע לידינו. וראה עוד מזה בדברינו לקמן אי"ה.

לשון "כתבים" במאמרי הצ"צ

אחרי שהבאנו המקומות בדרושי אדה"ז שבהם מביא ענין זה שטבעת קידושין מורה על אור המקיף, נחזור כעת לנסות לפענח לשון הצ"צ כאן: "מה שכתוב בכמה מקומות וכתבים".

ומתחילה נרשום כאן עוד מקומות שראיתי לע"ע שמביא הצ"צ לשון "כתבים".

א. באוה"ת לך לך כרך ד' תשכה, א: "בד"ה בעצם היום הזה בתו"א ס"פ לך לך הוא דרוש בתקס"ג, ולא שמעתי כי אם מפי כתבים".

ב. אוה"ת ויקרא עמ' שכז: "וכן מ"כ [מצאתי כתוב] בכתבים דפי' מועדי הוי' היינו חג"ת דאצי', אלה הם מועדי הם של עצמות המאציל חג"ת שבכתר" [וקאי על הנחת אדהאמ"צ בסה"מ תקס"ח עמ' קנט ואילך].

ג. אוה"ת ואתחנן עמ' ריח: "ובזה יובן מארז"ל כשתגיע לאבני שיש טהור אל תאמרו מים מים כו' וכמבואר ביאור הדבר בכמה כתבים ואין כאן מקום להאריך בזה".

ד. באוה"ת תבוא עמ' תתשכב: "ולכאורה נ"ל דהכי פירושו כו' לפי"ז צריך להבין מהו ענין ההפרש כו' ועי' במ"א דרוש פסח ענין מלך מלכי המלכים שנמשך היראה ממל' דא"ס למעלה מיראה הנמשך ממל' דאצי', וצ"ע בכתבים".

ה. אוה"ת דרושים לר"ה עמ' א'שנט: "וראיה לתורה זו ממ"ש בכתבים דכשמסתלק [החיות בר"ה] מ"מ חיים העולמות מבחי' חיצוני' והיינו הרצון שזהו חיצוניות הכתר כו'".

ו. בדרך מצותיך צג, ב: "והנה גם בקרבן העולה נצטוינו להביא מנחת נסכים כמ"ש פר' שלח, ועמ"ש ע"ז בכתבים שלי במאמר המתחיל להבין מארז"ל כל הקורא ק"ש בלא תפילין כאילו מקריב עולה בלא מנחה וזבח בלא נסכים, וכן בתורה ברבים בפר' שלח בפר' נסכים כי תבוא אל ארץ מושבותיכם, שם נת' היטב ענין הקרבנות והנסכים".

[הציון כאן "ועמ"ש בכתבים שלי" ר"ל על מאמר משנת תקע"ב שנמצא בגוכי"ק אדמו"ר הצ"צ בס' קטן שכתב בגוכי"ק כמה מאמרי תקע"ב. ס' זה כן הגיע לידינו. אך יש עוד ספר בגוכי"ק הצ"צ ממאמרי תקע"א ותקע"ב שלא הגיע לידינו.]

ז. יש מקום באוה"ת שכותב: "ראיתי בכתבים דמעזריטש או דפולנאה" [אין לי הזמן לחפש כעת היכן זה באוה"ת].

וראה גם באוה"ת שמיני כרך ב' עמ' תע: "ראיתי בכתבי א' מהשומעים שביאר ענין ההפרש בין מעבר לבחי' התלבשות כו'". ובאוה"ת בראשית כרך ז' תתשסז, ב: "כן מצאתי כתוב בלשון הכותב אך בפירש"י לא מצאתי לשון יג גבולים".

פירוש "כתבים" בכמה אופנים

ומעתה נבוא ללשון הצ"צ כאן באוה"ת ברכה לענין טבעת קידושין העגול שכתוב "בכמה מקומות וכתבים" שמורה על אור מקיף. שיש לומר בג' אופנים:

א. אולי כוונתו: בכמה מקומות" לדרושי אדה"ז הרגילים (כגון אלו שהובאו לעיל מהתו"א ולקו"ת), ו"כתבים" הם דרושי אדה"ז השייכים גם לאדהאמ"צ כגון ה"סידור עם דא"ח" ומאמר ד"ה 'ויביאה יצחק' (אשר אלו אינם לשון אדה"ז במדוייק אלא מפי הכותבים. וע"כ קוראם כאן בשם "כתבים").

ב. אפשר כוונתו למאמר שכתב בעצמו בעת ששמעו מאדה"ז, והוא ד"ה "ויביאה יצחק האהלה" (בשנת תקע"א או תקע"ב) ששם מבואר ענין זה בענין טבעת קידושין. וקוראו בשם "כתבים", ע"ד מ"ש בדרמ"צ "ועמ"ש בכתבים שלי".

ג. אך קשה לומר ש"בכתבים" כאן ר"ל כתבים דמעזריטש, היינו בספרי הה"מ או תלמידי הה"מ. [ולא עלה בידי לחפש כעת אם ענין זה נמצא שם]. כי הלא אינו מפרש כאן "בכתבים דמעזריטש", ובסתם "כתבים" כוונתו למאמרי אדה"ז.

א. ברשימות על תניא ספ"ב (ריש ע' לג):

מרז"ל (התוכן ולא הל' ממש: כתובות קיא, ב. ויעוין רש"י דברים יא' כב'. יד דעות ו' ב').

בפענוחים מהעורכים: מאמר רז"ל: התוכן דדבקות בת"ח, ולא הלשון "הדבק בת"ח", וגם ללא הוספת הלשון "(כאילו נדבק בשכינה) ממש" - הוא בכתובות קיא, ב...".

כפי הנראה, פירשו לשון קודשו "התוכן ולא הלשון ממש" - שכוונתו הק' לשני ענינים: (א) התוכן ולא הלשון - היינו שאדה"ז מעתיק התוכן ולא הלשון. (ב) [ולא] ממש - גם תיבת ממש לא נמצא בכתובות.

ואינני יודע מה דחקם לפענח כן, ולא כפשוטו - שהרבי אומר דבר אחד - שאדה"ז מעתיק "התוכן ולא הלשון ממש" (היינו שאין זה ממש הלשון רק קרוב לזה). ואינו מתייחס למלת "ממש" - אף שגם שינוי זה בכלל ההערה הכללית "התוכן ולא הלשון ממש", כמובן.

ב. בספר תניא מבואר פרק ב' במקורות וציונים הערה 20 על מ"ש בתניא "בסוד לבושים של אדם הראשון בגן עדן שהיו צפרנים מבחינת מוח ותבונה" - מציין (על מלת צפרנים) "ראה ב"ר פ"כ, יב. הובא ברש"י בראשית ג, כא".

[בבראשית רבה שם: ר' יצחק רביא אומר חלקים היו כצפורן ונאים כמרגליות, א"ר יצחק ככלי פשתן הדקים הבאים מבית שאן, כתנות עור שהיו דבוקים לעור. וברש"י עה"ת שם: יש דברי אגדה אומרים חלקים כצפורן היו מדובקין על עורן. ואגב: לכאורה צירף רש"י שתי הדיעות בבראשית רבה ואין מפרשי רש"י תח"י כעת לראות העמדו על זה.]

ציון זה לכאורה תמוה, שהרי בבראשית רבה וברש"י קאי על הפסוק (ג, כא) ויעש ה' אלקים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם - שהי' אחרי החטא לאחרי שגורש אדם הראשון מגן עדן!

אך באמת כוונת העץ חיים היא לדברי הזהר (ויקהל רח, ב) - וכן הוא בפרקי דר' אליעזר פי"ד, ותרגום יונתן בראשית ג, ז שלבושי אדם הראשון קודם החטא (כשעדיין "עירומים הם") היו עור של צפורן.

ודברי המדרש ורש"י הנ"ל אינם שייכים לכאן כי לא נאמר שם שלבושיו היו צפרנים אלא שלבושיו היו חלקים כמו צפורן. ופשוט.

ולא באתי אלא להעיר.

בתניא פרק ב' מבואר כיצד יניקת החיות של הנפש האלקית של כל איש ישראל, גם עמי הארץ וקל שבקלים, היא מנשמת ראשי אלפי ישראל שבדור, ועי"ז מקבלים חיות מחכמה עילאה. ובהמשך לזה מבואר, שמטעם זה אמרו חז"ל שהדביקות בשכינה היא ע"י הדביקות בתלמידי חכמים.

והנה בדברי חז"ל ענין הדביקות בתלמידי חכמים משמעו משיא בתו לתלמיד חכם או עושה פרקמטיא לת"ח וכיו"ב (כתובות קיא, ב). אך בכ"מ מפורש, שבנדו"ד הכוונה ב"דביקות" היא להתקשרות ואהבה וחיבה, כלשון רבינו הזקן באגה"ק סימן ז"ך "נפש כל חי הקשורה בנפשו בחבלי עבותות אהבה רבה ואהבת עולם בל תמוט לנצח", "כל אחד ואחד כפי בחי' התקשרותו באמת ואהבתו אהבת אמת הטהורה מקרב איש ולב עמוק". ובביאור שם, "כל אחד כפי בחי' התקשרותו וקרבתו אליו . . באהבה רבה וכו'".

ובאגרת אדמו"ר הריי"צ הידועה מבאר, דענין ההתקשרות האמיתי היא ע"י לימוד תורתו של הצדיק והליכה בדרכיו וכו'.

והעירני ח"א, דלכאו' צריך ביאור בהבנת הענין. דהנה לכאורה לפי המובן מדברי התניא פ"ב הנ"ל, מה שנמשך ע"י ראשי אלפי ישראל בשאר נשמות הדור הוא המשכה רוחנית ואלקית. והרי במשל שמביא מהמשכת החיות שבמוח באברי הגוף (עד לצפרנים), דהחיות נמשכת מהמוח לאברים ולכן אם האבר ניתק ח"ו מהקשר שלו אל הגוף אין הוא מקבל חיות, אלא הוא צ"ל מחובר אל הגוף והמוח. ולפי זה בנמשל, שפעולת ראשי אלפי ישראל היא בהמשכה רוחנית, וא"כ גם ה"קשר" מצד המקבלים דהיינו שאר הנשמות שבדור, אל ראשי אלפי ישראל, צ"ל קשר רוחני, וכמבואר באגרת אדמו"ר הריי"צ הנ"ל, לימוד תורתם וכו'.

אבל מה ענין "אהבה רבה" אל ראשי אלפי ישראל לכאן, והרי זה כמו במשל שהאבר יאהב את המוח או יכבד אותו או אפילו יספק לו את צרכיו (כמו בעושה פרקמטיא וכו'), וכי זה יחזק את הקשר של האבר עם המוח?

ואולי זה קשור עם זה שגם החיות הגשמית דבנ"י באה דרך הנפש האלקית שהיא מקבלת חיותה מראשי אלפי ישראל. ודוחק.