באגה"ת פ"ו (צו, סע"א ואילך) כותב אדה"ז וזלה"ק: "הוא ממשיך ומוריד השפעתה ע"י מעשה אנוש ותחבולתיו עד תוך היכל הסט"א כביכול". ובהמשך: "וזוהי בחינת גלות השכינה כביכול".

ויש לעין מה טעם נקט ל' "כביכול", שמשמעו שאינו כפשוטו?

בשלמא לגבי "גלות השכינה" י"ל כי לא שייך לומר ענין ה"גלות" כפשוטו כלפי מעלה שמשמעה שיש שליטה באמת ח"ו לקליפה על הקדושה, ומובן שזה אינו (אע"פ שקרא נקט ל' "אשר שלט האדם באדם" דקאי על האדם בליעל כו' - עין אגה"ק סי' כה (קמ, ב)), אבל לכאורה מהו הפירוש שבהשפעת החיות לקליפות הוא רק "כביכול", וכי אין השפעה זו כפשוטה?

ובאמת גם לענין גלות השכינה צע"ק, כי ענין זה נאמר ונשנה כמ"פ בתניא מבלי הוספה זו "כביכול" - אגה"ק שם, וכן בסי' כו (קמד, סע"א), תניא ח"א פי"ז, פמ"ה - וא"כ יש לעיין מ"ט דוקא כאן נקט "כביכול".