E. haoros@haoros.com

F. (718) 247-6016

Haoros UBiurim - הערות וביאורים
ג' תמוז - ש"פ קרח - תש"ס
רמב"ם
ז' ברכות הנישואין
הת' מנחם מענדל הכהן שטיינבערגער
תות"ל - 770

הרמב"ם בפ"י מהלכות אישות, אחרי שהביא את סדר ונוסח ז' ברכות הנישואין בה"ג, כותב בהלכה ז' וז"ל: "המארס את האשה ובירך ברכת חתנים ולא נתיחד עמה בביתו עדיין ארוסה היא שאין ברכת חתנים עושה הנישואין אלא כניסה לחופה. ארס וכנס לחופה ולא בירך ברכת חתנים הרי זו נשואה גמורה", עכ"ל.

ומעולם תמהתי: מהי החשיבות שיש לברכת הנישואין ביחס לנישואין עצמם, עד כ"כ, שהו"א שאם בירך ולא כנס זה פועל כבר את הנישואין, או אם כנס ולא בירך יהי' גרעון בנישואין - שהרמב"ם צריך להבהיר שלא כן. הרי הברכות הם בסה"כ ברכות על מצות הנישואין.

והאם בכל המצוות, כגון תפילין וציצית, צריך לשלול שהברכה לא מוסיף ולא גורע במצוה עצמה?! והרי חזינן שהרמב"ם לא כותב שם לשלול - שאם בירך על התפילין לא קיים המצוה, וכמו"כ הפוך, כי זה דבר פשוט שאין קשר בין הברכה לעצם המצווה. - ומדוע הרמב"ם כן שולל זאת.

וגדילה התמיהה, דבאמת בהלכות אירוסין בפ"ג, כשמביא את נוסח הברכות של האירוסין בה"ג וה"ד - אינו כותב אח"כ שהברכה לא גורע ולא מוסיף בעצם המעשה, ומה נשתנו הברכות של הנישואין.

ובאמת בגמ' כתובות ז, ב, שם הוא מקור דברי הרמב"ם כמ"ש הנו"כ, לא מובא דינים אלו. ומדוע הרמב"ם כן הוצרך להביא דינים אלו.

אך אחר העיון בזה במפרשים - חזינן את החשיבות שישנם לברכות האלו, כלדקמן.

דהנה המחבר בשו"ע סי' נה בתחילתו כותב וז"ל: "הארוסה אסורה לבעלה מד"ס כ"ז שהיא בבית אבי', והבא על ארוסתו בבית חמיו מכין אותו מכת מרדות", עכ"ל.

והרמ"א על אתר כותב וז"ל: "ואפי' ביחוד אסורים, ולכן ארוס שהוא עם ארוסתו בבית אחד מברכין ז' ברכות פן יתייחדו", עכ"ל.

והב"ש שם בסק"א מקשה, דמכיון שהמחבר הרי סובר כהרמב"ם שבירך ולא כנס אין האשה נשואה, א"כ מה יועיל שיברך ברכות הנישואין - הרי עדיין היא ארוסה.

ומתרץ הב"ש, שהמחבר הרי סובר שלבא עלי' לשם נישואין מותר לו אפי' קודם החופה, ובתנאי שיבוא לשם נישואין, ולכן אם מברך הברכות מותר לו ג"כ לבוא עלי' אח"כ - כי כיון שכבר בירך ברכות הנישואין, ודאי מתכוין לקחתה לנישואין.

ורואים מדברי הב"ש את החשיבות וההכרעה שישנן לברכות הנישואין.

עוד חזינן החשיבות הזו לברכות הנישואין - במס' כלה, דאיתא שם: "כלה בלא ברכה אסורה לבעלה כנדה" היינו שאפי' אם עשה את כל המעשים של הנישואין וכניסה לחופה וכו' עכ"ז אסורה עליו כל עוד שלא בירך. ואמנם הרמב"ם כאן חולק ע"כ מ"מ חזינן גודל חשיבות הברכות.

ולפיכ"ז נמצא מובן מה שהרמב"ם הוצרך להשמיענו שהברכות לא גורעות ולא מוסיפות בעצם הנישואין כי הברכות האלו הם לא ככל הברכות על המצוות שאינן שייכות לעצם המצוות אלא הם חלק מעצם הנישואין.

Download PDF
תוכן הענינים
גאולה ומשיח
לקוטי שיחות
שיחות
אגרות קודש
נגלה
חסידות
רמב"ם
הלכה ומנהג
פשוטו של מקרא
שונות