שמעתי השבוע א' הרבנים בסיאטל מוסר שיעור בהלכות ראש השנה וכו', ובתוך הדברים מסר בשם הגרש"ז אוירבעך ז"ל, דאם עומד בסוף תפלת שמונה עשרה, והחזן התחיל בחזרת הש"ץ, שלא ידלגו על אמירת "ובספר חיים", אף אם באמירתו לא יספיק לומר קדושה עם הציבור.

ואמרתי להעיר, שע"פ המבואר בצמח צדק אולי יהי' מותר לדלג, דבשו"ת 'צמח צדק' (חו"מ שער המילואים סי' יא) כותב בהשאלה אודות חנוכה ופורים, שצריך להזכיר מעין המאורע בהודאה, ואם לא אמר אין מחזירין אותו. ודן אם מותר לכתחילה לדלג אותם, כדי למהר לסיים התפלה בשביל שיוכל לענות קדושה ומודים. ופוסק הצ"צ "דאין לדלג לכתחילה".

והנה הראיות שכותב מיוסדים על כמה דברים: א) שאין דוחים מצוה קלה אף שעי"כ תדחה החמורה הבאה אח"כ. ועי"ש השקו"ט במקור הדברים. וכן ביאר מדוע קדושה נחשב חמור יותר. ב) דדילוג של חנוכה נקרא משנה ממטבע שטבעו חכמים בברכות.

ולכאו' כל המדובר שם הוא רק באמירת "ועל הניסים", שהוא מתקנת חז"ל בחנוכה ופורים. אבל אמירת "ובספר חיים", שהוא מהגאונים, וברמב"ם סדר תפלות כותב "וכל אלו התוספות מנהג מקומות, ויש מקומות שנהגו שלא יוסיפו דבר".

א"כ יוצא לפי"ז, שלהלכה יהי' מותר לדלגו בשביל אמירת קדושה, אבל למעשה צריך לשאול רב. וידוע במכתבי רבינו "שאין מדלגים אפי' בפסוקי דזמרה, רק מתחילים להתפלל עם הצבור". ואכמ"ל.

וראיתי ב'נטעי גבריאל' - חנוכה ופורים, שכותב לגבי ועל הנסים, שאין לדלג, וכפסק צ"צ הנ"ל, ומציין לספר שו"ת 'לבושי מרדכי' ח"ג סי' נט. וראיתי שגם שם כותב הטעם דאין לדלג, מכיון ש"לפנינו תיקון חכמים לאמר על הנסים, ומה שע"י כך לא יכול לומר קדושה, זה אינו אלא בשעתה" וכו'. עיי"ש ראיותיו. אבל גם זה בנוי על זה ש"ועל הנסים" הוא תקנת חכמים, והרי אמירת "ובספר חיים",אינו כן, וכנ"ל.

והעירני הרב הנ"ל מספר מחזור ויטרי סי' שכז שכתב לגבי ההוספות בעשי"ת, בזה"ל: "כל המשנה ממטבע שטבעו חכמים בברכות לא יצא ידי חובתו, ודוקא באלה שהם ממטבע חכמים, אבל באינך שאינן אלא תקנת רבנן סבוראי לא". עכ"ל. והוא כהחילוק שהזכרנו.