ברמב"ם הל' תמידין ומוספין פ"ב הי"א: "אימתי תורמין את הדשן, בכל יום משיעלה עמוד השחר", ע"כ.

ובלח"מ שם: "בספ"ק דיומא אמרו במשנה בכל יום תורמין את המזבח בקריאת הגבר או סמוך לו בין לפניו בין לאחריו וכו' ורבינו ז"ל לא ביאר כלל מזה אלא סתם 'משיעלה עמוד השחר', ולא ידעתי למה, ואולי דמשמע לי' דאידי ואידי חד שיעורא הוא", עכ"ל. וכן כתב המהרש"ל סוכה נא, ב. דקרות הגבר ועלות השחר היינו הך, ועי' מהרש"א שם, ובהגהת רעק"א על הרמב"ם שם.

וצע"ג מתענית יב, א: "תנו רבנן עד מתי אוכל ושותה, עד שיעלה עמוד השחר דברי רבי ר' אלעזר בר שמעון אומר עד קרות הגבר", ע"כ. הרי מפורש דתרי שיעורא נינהו. ופלא שלא הרגישו מזה באחרונים הנ"ל*.