רמב"ם הל' תפילין פ"ג ה"ה: "כיצד סדור הפרשיות בתפילה של ראש מכניס פרשה אחרונה שהיא והיה אם שמוע בבית ראשון שהוא על ימין המניח, ושמע סמוכה לה, והיה כי יביאך בבית שלישי סמוכה לשמע וקדש לי בבית רביעי שהוא לשמאל המניח תפילין - כדי שיהא הקורא שלפניו כנגד פני המניח קורא על הסדר הזה כגון זה, ואם החליף סדר זה פסולות". והשיג עליו הראב"ד בארוכה: "רבינו האי גאון ז"ל אינו אומר כן . . ולפיכך תפס הגאון ז"ל דרך פשיטות הגמרא ושם הויות באמצע". עכ"ל .

ועי' בארוכה בתורה שלמה מילואים לחלק יב סי' מד, דביאר מחלוקת הרמב"ם והראב"ד בזה: כי לשניהם כותבין הפרשיות כסדר כתביתן בתורה, אלא דרש"י והרמב"ם מניחין מימין הקורא קדש, והי' כי יביאך, שמע, והיה אם שמוע. ולהראב"ד מתחילין מימין המניח, קדש, והי' כי יביאך והי' אם שמוע, ולאחרי"ז שמע1 ועי' במגדל עוז, דמביא תמיהת הראב"ד על הרמב"ם "כי המניח עיקר מן הרואה". - (ולמה הלך הרמב"ם אחרי הרואה והקורא)? ותי' המגדל עוז "י"ל אדרבה הקורא עיקר, כי המניח מראה לו האות שבו, והוא קורא ומתיירא, כדכתיב וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך, ואמר ר' אלעזר הגדול אלו תפילין שבראש, אלמא בראייה תליא מילתא", עכ"ל.

שוב אנו רואין הכלל דלקו"ש חל"ד נצבים ב' (עי' בגלי' העבר). דלהרמב"ם העיקר מה שפועלין בעולם, ולפיכך הולכין אחר הקורא. ולהראב"ד העיקר היא פעולת המצוה והקשר עם הקב"ה, ולפיכך הולכין אחר ימין המניח.

ויש להוסיף בזה עפ"י מה שנתבאר ב'רשימות' חוברת קנ"ז - בנוגע לד' זוגות תפילין דרש"י ור"ת והראב"ד ושמושא רבא. ושם מבאר, דלרש"י ור"ת הולכין מימין הקורא2, ולהשמושא רבא והראב"ד הולכין מימין המניח3. כי תפילין דשמושא רבא והראב"ד, הרי שרשם בכתר ואין שם קורא, כי תכלית ההשתלשלות (שמשם שייך מציאות של קורא) היא מחכמה, ולכן סבירא להו שהולכין אחר המניח. משא"כ לרש"י ור"ת ששרשם מחכמה ובינה, הולכין מימין הקורא.

ומביא שם ג"כ מאגרת הרמ"ז סי' ה', בביאור הטעם שאין מברכין על תפילין דר"ת. כי לפי סוד האמיתי מדרגת תפילין דר"ת גבוהה משל רש"י.

והנה האר"י ז"ל כתב, שאין לברך על מצות תפילה של ראש דרש"י, מפני שאין בכחנו להשיג ולהמשיך האור המושפע ממדרגה שרומזת לה ברכת תפילה של ראש דרש"י. ומכאן אני דן ק"ו לתפילין דר"ת שאפי' של יד גבוהה משל ראש דרש"י. ובהמשך הענין שם, שכדי ללבוש תפילין דראב"ד ושמושא רבא, צריכין גוף נקי ומחשבות טהורות ונקיות. עיי"ש בארוכה.

וי"ל בזה, דכיון דלהרמב"ם העיקר לפעול בעולם, וזה שייך יותר ע"י תפילין דרש"י לפיכך פוסק, להניח תפילין כרש"י מימין הקורא. ולהראב"ד, העיקר היא הקשר עם הקב"ה, הקשור עם עתיקא קדישא למעלה לגמרי מסדר השתלשלות - והרי"ז עיקר החיוב להתקשר עם ה' בדרגא הכי נעלית, ולפיכך פוסק שצריכין להניח תפילין כאלו, שצריכין גוף נקי ומחשבות טהורות ונקיות ביותר.

וי"ל בזה עוד, עפ"י מה שנתבאר בריבוי מקומות בשיחות רבינו, הסיבה שרוב מנין ובנין בני ישראל אינם בדרגת תורתם אומנתם, רק יחידי סגולה. ע"ד מאמר הגמ' במסכת שבת,"הרבה עשו כרשב"י ולא עלתה בידן". כי העיקר הוא לברר העולם דוקא, וזה מתקיים דוקא עי"ז שרוב מנין ובנין בני ישראל עוסקין בעניני העולם. ועד"ז י"ל, שזוהי הסיבה שרוב מנין ובנין בני ישראל מניחין תפילין דרש"י ור"ת (שלשניהם הולכין מימין הקורא, ורק לר"ת מקדימין והי' אם שמוע לשמע). כי העיקר הוא לברר העולם. - ורק יחידי סגולה שתורתם אומנתם, עם גוף נקי ומחשבות טהורות ונקיות ביותר, מניחין תפילין דשמו"ר וראב"ד4.