כתב הרמב"ם בפ"ה מהל' בית הבחירה ה"ט "ובית גדול היה בצד העזרה בצפונה מבחוץ בין העזרה והחיל והיה בנוי כיפה ומוקף רובדין של אבן והוא היה נקרא בית המוקד". ע"כ. היינו שלשיטת הרמב"ם בית המוקד נמצא כולו מחוץ לעזרה בין חומת העזרה לחיל (שלפי הרמב"ם הוא חומה ולא שטח כרוב המפרשים [עיין בהל' ג'] ואכ"מ).

וממשיך הרמב"ם שם ובהל' י': "ושני פתחים היו לו, אחד פתוח לעזרה ואחד פתוח לחיל, וארבע לשכות היו בו שתים קדש ושתים חול, וראשי פסיפסין מבדילין בין הקדש ובין החול".

וצ"ל אם בית המוקד היה כולו בשטח שלא היה קדוש שלא כדעת רוב המפרשים (עיי' ברטנורא מידות פ"א מ"ו ד"ה "שתיים בקודש ושתיים בחול" "וז"ל: "שבית המוקד קצתו בנוי בתוך העזרה המקודשת ומקצתו בחול", עכ"ל, וכן בתפארת ישראל ועוד).

א"כ הייתכן ששתי לשכות היו קודש ושתים חול ועוד שהיו ראשי פסיפסין שהבדילו בין הקודש ובין החול? הרי הכל היה בנוי בחול!

ויש לתרץ, ובהקדים דיוק בלשון הרמב"ם שמעתיק כאן את דברי המשנה במס' מידות פ"א מ"ו וז"ל המשנה: "וארבע לשכות היו בבית המוקד, כקיטונות פתוחות לטרקלין, שתים בקודש, ושתים בחול, וראשי פסיפסין מבדילין בין קודש לחול כו'", ע"כ. ובברטנורא מפרש "קיטונות פתוחות לטרקלין: כחדרים קטנים הפתוחים לבית גדול של מלכים דהיינו טרקלין". עכ"ל.

דהיינו שהלשכות הקטנות של בית המוקד היו פתוחות לבית הגדול - בית המוקד. אמנם כשהרמב"ם העתיק את לשון המשנה השמיט את שלשת התיבות: "כקיטונות פתוחות לטרקלין". היינו שלאו דווקא שלשיטת הרמב"ם פתחי הלשכות היו פתוחים לאולם הגדול של בית המוקד ויכול להיות ששתי הלשכות הדרומיות בצד הקודש היו פתוחות ישר לעזרה שלא באמצעות בית המוקד.

וא"כ מכיוון שפתחיהם היו פתוחים לקודש וללשכה שנמצאת בחול אבל כיון שפתחה פתוח רק לקודש הרי היא קודש.

אבל עצ"ע איך הרמב"ם יפרש את מהות ראשי הפסיפסין שהבדילו בין הקודש לחול.