בקשר לברכת שהחיינו, מצינו חילוקי מנהגים (-במנהג חב"ד) בין פרי חדש לבגד ובית חדשים: דעל פרי חדש תמיד מברכים ברכת שהחיינו; משא"כ על בגד או בית לא מצינו שיברכו עליהם בפ"ע, אלא (למשל בגד) בצירוף דבר נוסף (כגון תקיעות בר"ה). ולכאורה אינו מובן החילוק בשמחת האדם באכילת פרי חדש ללבישת בגד חדש, דמשום כך אנו מברכים שהחיינו על פרי חדש ולא על בגד חדש וכדומה. ואבקש מהקוראים להעיר בזה.

ודאתינן להכי, צריך לבאר עוד פרט בברכת שהחיינו, והוא - ברכת חתן וכלה בנישואיהם. דמצינו בזה שקו"ט בפוסקים - האם מברך שהחיינו בשם ומלכות, או שמברך אבל בלי שו"מ, או שאינו מברך כלל. עיין בזה גם ב'שדי חמד' כרך ד עמ' תשעד סי' ב סעי' ד*: דשם מביא דיעות לכאן ולכאן. ובטעם השולל, מביא את דעת הרב הלק"ט: "דנשאל אמאי אין מברכין שהחיינו על הנישואין, והשיב חוששני אם יברך דיין האמת". (ומסביר שם: "אלמא פשיטא ליה שלא לברך"), וכן הוא מנהגנו.

ואולי אפשר לבאר זאת מעט ע"פ דא"ח: דמכיון שחתן הוא "נחות דרגא נסיב איתתא", ויש ירידה לגבי מעלתו לפני הנישואין שהיה "תורתו אומנתו", ועכשיו כלשון אדה"ז בהלכות ת"ת (פרק ג סוף הל' א): "כי גם אחר הנישואין יוכל ללמוד . . בלי טרדה גדולה כ"כ בטרם יוליד בנים הרבה". שנמצא שהולך להתבטל מדרגתו הקודמת שהיה עוסק רק בתורה, והולך להתעסק עם עניינים אחרים שאינם לימוד תורה, ומשום כך אינו מברך שהחיינו.

אך טעם זה מבאר (מעט) רק לגבי החתן, אך עדיין צ"ע לגבי הכלה והוריה והורי החתן, שלגביהם טעם זה אינו. ובוודאי שלהורים יש שמחה ביום נישואי ילדיהם, וכמ"ש בספר המאמרים - תרנ"ז עמ' רכד-רכה: "הנה אנו רואין בכל אדם שכאשר ישמח בנפשו ביותר בשמחת לבו בחתונת בנו וכדומה, אזי מתגלים אצלו הכחות הצפונים והנעלמים, וכמו מי שהוא בטבע איש בשת . . הנה בעת השמחה יהיה כאחד הגבורים והתקיפים בטבעם . . וכמו כן אנו רואין גם במלכים הגדולים ברוממותם והתנשאותם אשר בעת שמחתו . . או חתונת בנו . . תגדל השמחה בנפשו ביותר, אז יוצא המלך מגדרו הטבעית הקדום והוא במה שיוצא מהעלמו לגילוי . . אך בעת וזמן השמחה שישמח המלך במשתה וסעודה מאיזה דבר הנוגע לעצמות נפשו...". ע"כ. שמוכח בוודאי שזה שמחה שנוגעת לעצמות נפשם, ואעפ"כ לא מצינו שצריכים לברך ברכת שהחיינו**.

ואבקש מקוראי הגליון להעיר בענינים אלו, ובכלל בגדר ברכת שהחיינו במנהגי חב"ד כגון גבי לידת ילד, ועוד.

---

*) תודתי נתונה להרב לוי שי' גרליק, שהראה לי זאת.

**) ראה בספר 'חיים של ברכה' עמ' קמד הערה ד, שמביא שם כמה טעמים, למה אין מברכים שהחיינו. המערכת.