שליח בתות"ל רוסטוב ע"נ דון
בשו"ע או"ח הל' ציצית סי' ח' סעי' יג, כתב אדה"ז, וז"ל: "בכל יום ויום קודם שיברך צריך שיעיין בחוטי הציצית אם הם כשרים שמא נפסקו מהם איזו חוטין וכן צריך לעיין באותו חלק של הציצית המונח על כנף הבגד שמא נפסק חוט א', ואע"פ שבדק הציצית אתמול, צריך לחזור ולבדקם למחר, ואין אומרים העמידן על חזקתן שהם עכשיו כמו תמול שלשום, משום דאם לא יבדקם בשעת הברכה לא יבדקם לעולם, ובוודאי א"א להעמידן לעולם בחזקת כשרות, כיון שדרכן לפסוק ע"י דריסת הרגלים, או מחמת סבות אחרות, לכן תקנו חכמים שיבדוק בכל יום ויום". עכ"ל.
משמע מדברי אדה"ז דמפני שישנה אפשריות שתיפסל הציצית, ואז יברך ברכה לבטלה לכן צריכה הציצית בדיקה, ואין סומכים על הבדיקה של אתמול, מכיון שיכול להיות שנפסל.
והנה, בסעי' ט"ו כתב אדה"ז, וז"ל: "מי שנשתהא לבוא לבהכנ"ס ובעוד שיתעסק בבדיקת הציצית יתבטל מלהתפלל עם הציבור, וכן מי שבא לבהכנ"ס וקראוהו לעלות לס"ת, ועדיין לא לבש טליתו כיון שהציבור ממתינין עליו, לכן משום טורח הציבור רשאי ללבוש הטלית בלא בדיקת הציצית, דכיון שהוא יודע שאתמול היו הציציות שלימות מעמידין אותו בחזקתן". עכ"ל.
ולכאורה צריך להבין, דהנה כתב בסעי' טו "דכיון שהוא יודע שאתמול היו הציצית שלימות, מעמידין אותו בחזקתן", והרי בסעי' יג כתב "ואע"פ שבדק הציצית אתמול, צריך לחזור ולבדקם למחר, ואין אומרים העמידם על חזקת הכשרות של אתמול, וא"כ איך אמר (בלשון ברורה, ובדיוק הפוך) שמעמידין על חזקת הכשרות של אתמול.
ואם תרצה לומר שזה שבסעי' ט"ו כתב שמעמידין על חזקת כשרותן של אתמול, זה בגלל הטרחא דציבורא, קצת קשה לומר כך, מכיון שיכול להיות שנפסלה הציצית מאז אתמול (כפי שכתב בסעי' י"ג שיש אפשרות שיפסל כל יום). וממילא יוצא שלבש ציצית פסולה וגם עשה ברכה לבטלה, כמ"ש הב"י על הטור סק"ט, וז"ל: "והחרד אל דבר ה' יבדוק הציצית קודם הברכה כדי לא לברך ברכה לבטלה". וזה דבר חשוב יותר מאשר הטרחא דציבורא.
וקשה עוד יותר דהנה בקונטרס אחרון (ב), כתב את דברי תשובת בית יעקב, "ואם הוא בדרך ואין לו טלית אחרת מותר להעלים עיניו ולברך בלא בדיקה". עכ"ל. ועל זה כתב אדה"ז: "ולפי שטעמו לא מסתבר, וגם האחרונים חולקין על דין זה כמו שיתבאר בעזה"י, לכן לא העתקתיו". עכ"ל. וממשיך שם ומבאר אדה"ז שלא מרוויח כלום בזה שיעלים עיניו, מכיון שיוצא שברך ברכה לבטלה, מכיון שזו היתה טלית פסולה (ומבאר בארוכה, ואכ"מ).
וא"כ, מכיון שאדה"ז כותב שלא הכניס את סברת ה'בית יעקב', מכיון ש"טעמו לא מסתבר", צריך להבין איך כתב כך בסעי' טו שלובש הטלית אפי' בלי בדיקה, הרי טעמו לא מסתבר ומדוע כשיש טרחא דציבורא כן יסתבר.
ואולי אפשר לומר בכל הנ"ל, שמכיון שענין של טרחא דציבורא הוא חשוב מאוד1, עד כדי כך שיש כאלו שסוברים (נשמת כל חי, ועוד) שטרחא דציבורא הוא דרבנן, ויש כאלו שסוברים שטרחא דציבורא הוא אפי' דאורייתא, לכן, בסע' טו כתב שעולה לתורה אפי' בלי לבדוק את הציציות, וכן כתב הט"ז בסעי' יג ס"ק ג', שכאשר קוראים לו לעלות לתורה – יעלה, ולא חוששים לבדיקת הציציות.
ובפרט לפי המ"ד שכל ענין הבדיקה של הציציות הוא משום חומר ברכה לבטלה, ומשום טורח הציבור לא החמירו להמתין ולבדוק הציצית בגלל החשש, ועפ"ז יובן החילוק בין סעי' יג לסעי' טו, שצריך לבדוק כל יום, ואין הציצית בחזקת כשרות של אתמול, למעט שקוראים לתורה שאז משום טרחא דציבורא – התירו.
אך עדיין קשה לפי מי שסובר שצריך לבדוק הציצית (אפי' כשקראו לו לתורה) מכיון שזה לא נקרא כל כך טרחא דציבורא, שלפיהם עדיין קשה כל הנ"ל, וצ"ע בזה.
בקונטרס אחרון (ב) שהובא על סעי' י"ג הנ"ל, במהדורא החדשה הודפס בשורה המתחלת "בשמו", סעיף קטן א', וצריך להיות סעיף קטן ג', ותיקון זה הודפס כבר בספר "מראי מקומות לקונטרס אחרון" (מאבי ע"ה), ולפלא שלא תוקן במהדורה החדשה.
ועוד יותר, דבקונטרס אחרון רצה לבאר שיוכלו לבדוק הציצית, ומביא הוכחה מסק"א דמ"א, ושם במ"א מוכח ההיפך, ובסק"א כותב "וה"ה שאין בודקין הציצית", אבל בסק"ג כתב (כמו שרצה להוכיח): "דנהגו להקל לבדוק כלים וציצית", וכו'.
1) עיין בארוכה ב'אנציקלופדיה תלמודית' ערך טרחא דציבורא, שמביא הדעות להחמיר ולהקל.
Download PDF