מש"כ הרב איב"ג מהלבוש בסי' תרס"ב ס"ב לבאר החילוק בין תק"ש ביום ב' דמברכים שהחיינו לנטילת לולב ביום ב' דאין מברכין בהמשך לסברת הרא"ש דבלולב אפילו אם יום א' הי' חול לא גרע במברך על עשי', וכתב הלבוש טעם שלישי שא"צ לברך על עשיית שופר דבשלמא גבי לולב שייך בו עשיי' שצריך לתקנו ולאגדועם מיניו אבל בשופר מה שחותך אותו אינו נקרא עשיתו וכו'.

יש להעיר מהרמב"ם פי"א מהל' ברכות ה"ח "כל מצוה שעשייתה היא גמר חיובה מברך בשת עשי' וכל מצוה שיש אחר עשייתה מיווי אחר אינו מברך אלא בשעה שעושה הציווי האחרון, כיצד העוה סוכה או לולב או שופר או ציצית או תפילין או מזוזה אינו מברך בשעת עשי' אקב"ו לעשות סוכה או לולב וכו' ואימתי מברך וכו' וכו' כשישמע קול השופר וכו'", ומשמע מהרמב"ם מהא דכייל שופר אהדדי עם סוכה ולולב דשייך עשי' לגבי שופר.