המקור בגמרא להפרדה

מקור1 חיוב ההפרדה בין האנשים לנשים הוא במשנה סוכה נא, א: במוצאי יום טוב הראשון של חג ירדו לעזרת נשים, ומתקנין שם תיקון גדול. ובגמ' שם ב (ובפרש"י שם): מאי תיקון גדול? אמר רבי אלעזר: כאותה ששנינו2, חלקה היתה בראשונה (ולא היו זיזין יוצאין מן הכתלים) והקיפוה גזוזטרא (נתנו זיזין בכתלי בולטין מן הכותל סביב סביב, וכל שנה מסדרין שם גזוזטראות…, כדי שיהו נשים עומדות שם בשמחת בית השואבה ורואות, וזהו תיקון גדול דקתני מתניתין שמתקנין בכל שנה), והתקינו שיהו נשים יושבות מלמעלה ואנשים מלמטה3.

תנו רבנן: בראשונה היו נשים מבפנים (בעזרת נשים) ואנשים מבחוץ (ברחבה של הר הבית ובחיל), והיו באים לידי קלות ראש, התקינו שיהו נשים יושבות מבחוץ ואנשים מבפנים. ועדיין היו באין לידי קלות ראש. התקינו שיהו נשים יושבות מלמעלה ואנשים מלמטה.

היכי עביד הכי (שהוסיפו ושינו כלום על בנין שלמה)? והכתיב (גבי דוד המלך, כשצוה את שלמה על מדת הבית ובניינו)4 הכל בכתב מיד ה' עלי השכיל (כל מלאכת התבנית שהודיעו הקדוש ברוך הוא על ידי גד החוזה ונתן הנביא)!

אמר רב: קרא אשכחו (שצריך להבדיל אנשים מנשים, ולעשות גדר בישראל שלא יבאו לידי קלקול) ודרוש5, וספדה הארץ (ומתנבא לעתיד שיספדו על משיח בן יוסף שנהרג במלחמת גוג ומגוג) משפחות משפחות לבד, משפחת בית דוד לבד ונשיהם לבד (שאפילו בשעת הצער צריך להבדיל אנשים מנשים). אמרו: והלא דברים קל וחומר. ומה לעתיד לבא שעוסקין6 בהספד (באותה שעה, והמצטער אינו מיקל ראשו מהר) ואין יצר הרע שולט בהם (כדקאמר קרא7 והסירותי את לב האבן, ולקמן אמר שהקדוש ברוך הוא שוחטו כו'), אמרה תורה אנשים לבד ונשים לבד, עכשיו שעסוקין בשמחה (וקרובה לקלות ראש) ויצר הרע שולט בהם (עכשיו, לא כל שכן) על אחת כמה וכמה.

דברי הגמרא הנ"ל הם המקור לחיוב ההפרדה בין אנשים לנשים.

"…מבפנים… מבחוץ…"

ראוי לשים לב לפירוש רש"י ל"מבפנים" ו"מבחוץ". לפי רש"י הכוונה כאן: "מבפנים. בעזרת נשים. מבחוץ. ברחבה של הר הבית ובחיל", כלומר גם "בראשונה" לא היו האנשים והנשים נמצאים באותו מקום ממש (שהרי חיוב ההפרדה מרומז בכתוב), רק היו במקומות נפרדים, ובכל זאת הגיעו לידי קלות ראש. ולכאורה עזרת נשים והר הבית והחיל נחשבים בודאי כחדרים נפרדים שהרי ביניהם חומת הר הבית, וא"כ למה לא הספיקה ההפרדה הזאת?

והיה אפשר לומר כיון שבכניסה לעזרת נשים ישנו שער הר הבית שגובהו עשרים אמה ורחבו עשר אמות8, וע"כ אין זה נחשב כהפרדה שהרי ישנו שטח גדול ופתוח בין שני המקומות. אבל לכאורה יכלו לפתור בעיה זו ע"י סגירת הדלתות9.

ואולי עיקר הבעיה היתה כיון שאלו ש"מבפנים" יכלו לצאת מהר הבית רק ע"י שיעברו בין אלו ש"מבחוץ"10. וניסו לראות מה עדיף: שהאנשים יעברו בין הנשים או שהנשים יעברו בין האנשים11, וכשראו שבין כך ובין כך היו באין לידי קלות ראש, התקינו שהנשים יושבות מלמעלה ואנשים בפנים בתוך עזרת נשים, והנשים יכולות לצאת מהר הבית מבלי שיעברו בין האנשים. וזה היה התיקון הגדול12.

מטרת ההפרדה

בגמרא הנ"ל מבואר שמטרת ההפרדה היתה למנוע מצב ש"היו באים לידי קלות ראש", אמנם עדיין אין אנו יודעים: (א) מה הביאם לידי קלות ראש: הסתכלות האנשים בנשים או העירבוב בין האנשים והנשים, שהרי שניהם מתוצאות העדר מחיצה? ואין בזה רק משמעות דורשין, אלא נפק"מ איכא להלכה ולמעשה: (ב) כיון שתיקון המסובב בא ע"י תיקון הסיבה, הרי צריכים אנו לדעת האופי והמכוון ב"תיקון גדול" שעשו שם, האם מטרת התיקון וההפרדה היתה כדי שלא יתערבבו או כדי שלא יסתכלו האנשים על הנשים.

בדברי הרמב"ם מצינו משמעויות סותרות זל"ז. בפיה"מ עמ"ס סוכה שם13: "…שהיו מכינים מקום לנשים ומקום גדור לאנשים, ומקום הנשים למעלה על מקום האנשים גבוה ממנו, כדי שלא יסתכלו האנשים בנשים"14. אבל בפיה"מ עמ"ס מדות15 הוא כותב: "ומפני שחששו להתערבות האנשים עם הנשים הקיפוה עמודים ועשו עליהם מסביב תאים גבוהים שיסתכלו מהן הנשים בזמן שמתקבצין ישראל שם לשמחת בית השואבה"16, וכן כתב ב'משנה תורה' הל' לולב17: "היו מתקנין במקדש מקום לנשים מלמעלה ולאנשים מלמטה, כדי שלא יתערבו אלו עם אלו", ועד"ז כתב בהל' בית הבחירה18: "כדי שלא יהיו מעורבבין".

לפי דברי הרמב"ם בפיה"מ עמ"ס סוכה רצו למנוע הסתכלות האנשים על הנשים, וע"כ בנו מקום לנשים מעל האנשים, ולא יכלו האנשים והנשים לראות זה את זה. אבל לפי דבריו בפיה"מ עמ"ס מדות רצו למנוע שלא יתערבבו האנשים עם הנשים ויגיעו לידי קלות ראש, וע"כ בנו מקום לנשים מסביב לעזרת נשים. הנשים אמנם יכלו יכלו לראות את האנשים מלמעלה19, אבל לא יכלו להתערבב.

ולמעשה, נחלקו הפוסקים האחרונים.

שיטה ראשונה: ה'אגרות משה'20 הכריע שחיוב ההפרדה אינו אלא כדי שלא יבואו לקלות ראש, "ולכן במחיצה גבוהה עד אחר הכתפים שמסתבר שאין לבוא לידי קלות ראש יש להתיר. והוא גובה ג' אמות שהן י"ח טפחים21… ואף שנראים הראשים אף בי"ח טפחים כשעומדות, לא יבא מזה לידי קלות ראש22... אבל בפחות מי"ח טפחים אסור וצריך למחות בכל התוקף…". ולפי שיטתו זו פסק ה'אגרות משה'23 דגם מחיצה שחלקה עשויה מזכוכית שקופה כשרה: "בדבר המחיצה [בין העז"נ] שעשה חלק ממנה מזכוכית בערך שליש מלמעלה24, הנה יפה כתב כתר"ה שמדין המחיצה ליכא חסרון…25".

ה'אגרות משה'26 דוחה את הסברא שסגי במחיצה כל דהו, כגון ד' טפחים רוחב וי' אורך. "אף שלכל דבר הצריך מחיצה הרי הוא מחיצה גמורה, מ"מ לענין הבדלת אנשים ונשים אינה כלום שעדיין הם כמעורבין ובאין לקלות ראש… שהרי יכולים לדבר ולהרבות שיחה עם הנשים בלי שום קושי וליגע בידיהם, ואין לך קלות ראש גדולה מזו, ונחשבו כמעורבין ממש ואסור…"27.

והוא מוסיף ומבאר28: "…ודאי אסור להסתכל באשה אפילו במקומות שדרכן להיות מגולות כשמתכוין לראותה… וזה אסור בכל מקום אפילו ברחובות, ויש חיוב על כל אדם להביט כפי האפשר למטה כשהולך בשוק… וכן כשבאה אשה לשאול להרב שאלה בעניני איסור והיתר מחוייב להשתדל שלא להביט בפניה כדי שלא יבא ליהנות ח"ו מהראיה, וכן בכל מקום שפוגע בנשים. אבל לא בשביל זה הוא ענין חיוב המחיצה בבהכ"נ ובכל מקום שמתאספים שמחוייבין לעשות מחיצה בין אנשים לנשים, כי בשביל איסור ההסתכלות הוא כמו בכל מקום שהוא דין על האנשים שלא יסתכלו בהן כמו ברחובות ואם יש מי שיעבור ויסתכל בכוונה לראות ליהנות אין אנו אחראין להם… והטעם פשוט דזה לא ניכר לאחרים. ורק בשביל קלות ראש הוא חיוב המחיצה שזה ניכר לאחרים ובאין ממילא גם הם לקלות ראש ולידי הרהור ח"ו…".

לשיטת ה'אגרות משה' אין חיוב המחיצה בין אנשים לנשים שייך לאיסור הסתכלות כלל כדי שנאמר שצריכים אנו לחומה גבוהה. ומאידך גיסא, לא הרי המחיצה האמורה כאן כהמחיצה האמורה בכל התורה (כמו בדיני שבת, סוכה וטומאה) כדי שנאמר שמחיצה גבוהה עשרה טפחים מספקת29. אלא דין מחיצה בין אנשים לנשים ה"ה דין מיוחד, וביסודו הוא חיוב שלילת מצב של קלות ראש, שצריך שיהיה הפרדה המספקת למנוע קלות ראש.

שיטה שניה: אמנם רבים מהאחרונים חולקים וס"ל שדברי הרמב"ם בפיה"מ מס' סוכה הם העיקר, וחיוב המחיצה הוא מפני איסור ההסתכלות, וע"כ צריך המחיצה המבדיל בין האנשים לנשים להיות למעלה מקומת איש ובאופן שהאנשים לא יוכלו לראות את הנשים כלל30.

שיטה שלישית: ויש להוסיף בזה: אפילו אם נקבל את שיטתו של ה'אגרות משה' שדברי הרמב"ם בפיה"מ עמ"ס מדות וב'משנה תורה' הם העיקר, וההפרדה לא נועדה כדי למנוע הסתכלות אלא כדי שלא יבואו לידי קלות ראש, עדיין אפשר לחלוק על מסקנתו שמספיקה מחיצה הגבוה עד לכתפים. ויש לומר שאפילו רק כדי למנוע קלות ראש צריכים מחיצה שהיא גבוה למעלה מקומת איש, שהרי שיעור גובה המחיצה המספקת כדי למנוע קלות ראש קבע ה'אגרות משה' רק מסברא: "במחיצה גבוהה עד אחר הכתפים שמסתבר שאין לבוא לידי קלות ראש יש להתיר", ויש מקום לבעל דין לחלוק ולומר שכל שהאנשים והנשים יכולים לראות ולהסתכל זה על זה, ויכולים לדבר זה עם זה, או עכ"פ לרמז זה לזה בקריצת עינים וכיו"ב, אפשר ואפשר שיבואו לידי קלות ראש31.

[ויש לדון עפ"ז איך היה בביהמ"ק לאחרי התיקון הגדול שהנשים היו יושבות מלמעלה האם האנשים מלמטה יכלו לראותן, שהרי מפורש ברש"י וברמב"ם ש"הנשים רואות מלמעלן", ולמה לא באו לידי קלות ראש? ואפשר לבאר בשני אופנים: 1) הרי חומות הר הבית היו גבוהות מאד32, וא"כ אולי בנו את הגזוזוטראות מעל העזרת נשים למעלה מעשרים אמה "דלא שלטא בה עינא"33. 2) בנוסף להפרדה הרי הנשים היו בדיוטא אחרת וע"כ לא היה מקום לחשוש לקלות ראש. ובנוסף לכל זה הרי מורא מקדש עליהם34. וצ"ע35.]

בירור שיטתו של כ"ק אדמו"ר זי"ע

הרבי סובר שמחיצה מזכוכית שקופה אינו מועיל, וכפי שענה לא'36: "לכתבו, וועגן אַ מחיצה וואס די אויבערשטע טייל איז פון דורכזיכטיגע גלאז – איז דאס דאך געמאַכט חוזק פון זיך אליין, וועמ[ע]ן נאַרט מען אויס דערמיט?". ומשמע מזה ששיטתו שמטרת המחיצה היא כדי למנוע את ההסתכלות, כי לפי השיטה שסוברת שמטרת המחיצה היא רק למנוע תערובת שממנה יוכלו לבא לידי קלות ראש, הרי יתכן לומר שגם מחיצה של זכוכית מספקת37.

דעת כ"ק אדמו"ר זי"ע מתברר עוד מתוך תשובות שענה להרה"ת שמואל פסח שי' בוגומילסקי בקיץ תשכ"ד38. הרש"פ שאל באיזה תנאים לקבל את הרבנות בביהכ"נ שהציעו לו. וע"ז ענה הרבי39: "המחיצה – למעלה מקומת איש". על שאלת הרש"פ האם הכוונה ל-6 רגל40, היה המענה: "לפחות"41.

הרש"פ שאל עוד האם אפשר לעשות המחיצה מזכוכית כמו בבית מדרשו של הרבי? וע"ז ענה הרבי: "שאינה זכה42 להמביטים מעזרת אנשים. מה הכריחו זיך אנשלאגן מיט א היתר (שהוא בלאה"כ מדוחק גדול) – מבלי להרגיש שכאן העזרת נשים למעלה (וביותר) בגובה מעזרת אנשים, וראה סוכה נא, סע"ב: והיו באים כו' ועדיין היו באים כו' (עד ש)התקינו כו' מלמעלה – ובחדא"ג שהשינוי שיושבות למעלה נקרא בפ"ע תיקון גדול לגבי לפני זה! וכלאחר יד ביטל בדיבורו - השוואתו כ"ז!"

ולכאורה כוונת הדברים:

1) לפני שהרבי אומר דעתו בנוגע למחיצה זו הוא קובע שכל הדיון יכול להיות רק בזכוכית (ע"ד מחיצת הזכוכית ב-770) ש"אינה זכה", ואם כי אפשר להבחין שעומדות שמה נשים, אבל כיון שא"א לראות ולהכיר אותם, וע"כ אפשר לדון במחיצה זו האם זה נחשבת כמתאימה שמונעת אפילו ההסתכלות43.

2) בהמשך לזה מגלה הרבי את דעתו שכשהאנשים והנשים נמצאים זה ליד זה ומפסיק ביניהם רק מחיצה מזכוכית, כיון שאין המחיצה מפסיק לגמרי ביניהם כי הרי אין הראיה נשללת מכל וכל, על כן הפרדה כזו אינה אלא "היתר… מדוחק גדול".

3) שונה הוא בית הכנסת ב-770 ששם כן משתמשים במחיצת זכוכית שאינה זכה, כיון שהעזרת נשים נמצא הרבה למעלה מקומת איש שזה כשלעצמו הוא ג"כ "תיקון גדול", ולזה מצטרף מחיצה כזו. וא"א ללמוד ממחיצת 770 לענין ביהכ"נ שהעזרת נשים נמצאת ליד העזרת אנשים.

ומביא הרבי ראיה מהגמרא בסוכה (שהועתק לעיל): בראשונה היו נשים מבפנים ואנשים מבחוץ, והיו באים לידי קלות ראש, התקינו שיהו נשים יושבות מבחוץ ואנשים מבפנים. ועדיין היו באין לידי קלות ראש. התקינו שיהו נשים יושבות מלמעלה ואנשים מלמטה. ומפרש בחידושי אגדות למהרש"א: "והיינו דתקנה שניה שיהו יושבות מלמעלה מקרי תקנה גדולה לגבי תקנה ראשונה שיהו יושבות מבחוץ". ולכאורה כוונת הראיה להוכיח שבלי כל קשר לאפשרות ההסתכלות, הרי עצם הדבר שהנשים נמצאות למעלה רחוק מהאנשים זה כבר תיקון גדול.

דרגות השונות במחיצה

אמנם לכאורה יש להקשות, מהי הראיה שהרבי מביא מהגמרא בסוכה, שהרי לפי השיטה (שביארנו לעיל שזוהי גם שיטתו של הרבי) שמטרת התיקון גדול היתה כדי למנוע ההסתכלות, אין עצם הדבר שהנשים למעלה מועיל כלום באם האנשים מלמטה היו יכולים לראותן, ולפי שיטה זו הפירוש בגמרא הוא כמו שפירוש הרמב"ם בפיה"מ שם, שהנשים היו על האנשים, וא"כ לכאורה א"א להוכיח משם שאפילו בביהכ"נ שהאנשים יכולים לראות את הנשים עדיין יש מעלה בעזרת נשים כשהיא נמצא בגובה מעל העזרת אנשים?

ויש לומר ששיטת הרבי היא כפי השיטה השלישית דלעיל, דעיקר מטרת המחיצה היא רק כדי שלא יבואו לקלות ראש44, וע"כ הרבי כתב שאין הנידון דומה לראיה, כי ההפרדה ב-770 בין הנשים לגברים בנויה משני מרכיבים: 1) הנשים נמצאות למעלה גבוה הרבה מעל העזרת האנשים, וזה כבר תיקון גדול לעומת ביהכ"נ שהעזרת נשים נמצאת למטה ליד היכל בית הכנסת שבו מתפללים האנשים. 2) עוד מוסיפים לה זכוכית "שאינה זכה", והרי זה דוגמת מחיצה שהיא למעלה מקומת איש, שודאי מועיל בשביל שלא יבואו לידי קלות ראש.

ולפי זה יוצא לנו שישנם ארבע דרגות במחיצה:

א) גבוה ח"י טפחים עד הכתפים אינה מספקת כלל כשהאנשים והנשים נמצאים בגובה אחת, כי יש חשש שיבואו לידי קלות ראש.

ב) כשהעזרת נשים למעלה מעל האנשים, למרות שאולי האנשים יכולים לראותן כי המחיצה אינו גבוה מעל הכתפים, בכל זאת זה כבר יש בזה מעלה גדולה (כשר בדיעבד? בשעת הדחק?), כיון שהם רחוקים זה מזה וא"א לתקשר בקלות. ואולי ההסתכלות גם אינו כ"כ בקלות שהרי צריכים להרים את הראש.

ג) כשהעזרת נשים למעלה מעל האנשים ויש גם זכוכית שאינה זכה המפרדת ביניהם, דלמרות שאין ההסתכלות מן הנמנעות ממש, בכל זאת כשר, כיון: (1) שכנ"ל הם רחוקים זה מזה, (2) והמחיצה מערפלת ומקשה על ההסתכלות.

ד) המעלה הכי גדולה כשיש מחיצה למעלה מקומת איש המונעת כל אפשריות של ראיה והסתכלות, ובכה"ג אין נפק"מ בין אם העזרת נשים נמצאת באותה קומה או בקומה אחרת, דכיון שישנה מחיצה בין האנשים והנשים שוב אין מעלה באם העזרת נשים תהיה למעלה מעל האנשים.

דעת הרבי על מחיצה שאינה גבוה למעלה מקומת איש

אמנם למרות כל הנ"ל מצינו לכאורה שאין הרבי שולל לגמרי מחיצה שאינה גבוה למעלה מקומת איש, שהרי הוא כותב לא'45: "...יישר כחו וגדול זכותו על שעלה בידו לעשות הנ"ל וזיכה את הרבים וזכות הרבים תלוי בו. ובודאי במשך הזמן בדברי נועם ובאופן של כבוד – יוסיפו על הנ"ל עד שיהי' למעלה מקומת איש ובזה הוא מהשיעורים שהן לפי מה שהוא אדם (כלים פי"ז מי"א), דזיל בתר טעמא דמילתא", הרי משמע שלא דחה הרבי מכל וכל את שיטת ה'אגרות משה'46, ולדעת הרבי בוודאי יש להשתדל לעשות גם מחיצה שאינו למעלה מקומת האדם, וזה נחשב כבר לזכות הרבים, גם אם אין סיכויים שבמשך הזמן יוכלו להוסיף על המחיצה47.

[ואולי למחיצה כזו הכוונה כשהרבי כותב48: "בוודאי במחיצה הטובה לא רק בדיעבד וכו'…", שמחיצה שגבוה רק ח"י טפחים הוא בדיעבד, והרבי תובע שתהיה מחיצה טובה לכתחילה. אמנם אינו מוכרח כי י"ל שהכוונה למחיצה שהיא למעלה מקומת איש, אלא שהנקבים במחיצה גדולים מדי, ולזה הרבי קורא מחיצה שאינו אלא בדיעבד.]

שוב העירני הרב שמואל פסח שי' בוגומילסקי שמענה הנ"ל נכתב אליו על גבי דו"ח שכתב בשעתו, ובו ישנם פרטים על ביהכ"נ ועל המחיצה49. מדובר בבית כנסת 'תפארת חיים' בטראי עווניו בקרוינהייטס, בהנהלת הרב וויניק מתלמידי סלובודקה. המחיצה היה רק "כ-½2 פוס"50. לאחרי ההשתדלות ע"י הרש"פ תיקנו את המחיצה: "בשבת פ' ויקרא הלכתי לחזור שם דא"ח. וכשבאתי להבהכנ"ס ראיתי שעשה פארהאנג [=וילון] שמצורף עם מה שהי' מקודם… הוא גובה כ-½5 פוס51. והיות שהנשים אינם גבוהות כ"כ לכן אפי' אם עומדים א"א לראותן".

הרי לנו בפירוש שלא מדובר במחיצה שהיתה גבוה רק עד לכתפי הנשים, אלא מחיצה שהגיע בערך לקומת הנשים, וע"ז כתב לו הרבי: "יישר52 כחו וגדול זכותו על שעלה בידו לעשות הנ"ל וזיכה את הרבים". ויומתק עפ"ז גם המשך הדברים שהרבי כותב לו: "ובודאי… יוסיפו על הנ"ל עד שיהי' למעלה מקומת איש, ובזה הוא מהשיעורים שהן לפי מה שהוא אדם (כלים פי"ז מי"א)", והכוונה: שכיון שהמחיצה היתה טובה רק "היות שהנשים אינם גבוהות כ"כ", ע"כ מבקש ממנו הרבי שישפיע על הרב שירימו את המחיצה עוד קצת, שהרי אין שיעור קבוע לגובה המחיצה, כי תלוי במדת גבהם של המתפללות ואפשרות ההסתכלות53, וכיון שיכולים לבוא לביהכ"נ גם נשים גבוהות ע"כ כדאי לבנות המחיצה שתהיה למעלה מקומת כל איש.

ועפ"ז אין לנו שום מקור54 שהרבי התיר אפילו בדיעבד מחיצה שאינו גבוה אלא לכתפיים, כיון שאינה שוללת אפשריות של ראיה והסתכלות55.

דעת הרבי על מחיצה שהוא פחות מח"י טפחים

לאחרי תשובות הנ"ל שוב כתב הרש"פ בוגומילסקי להרבי: "שאלתי את הרב משה דובער שי' רבקין ואמר שא"א לו לתת היתר למחיצה של 4 רגל56, ולהיות הרב ע"מ שבמשך הזמן לתקן זה... ובפרט להצילם מקונסרבטיב, שאלה רוחנית כזו שייך לכ"ק אדמו"ר שליט"א".

וע"ז הרבי ענה לו57: "אין זה ענינו כלל, ובכלל צע"ג אם מותר ע"פ דין", כלומר אין ענינו להתפשר בעניני הלכה אפילו באם מדובר בקהילה שצריכים להצילו שלא יעברו רשמית לתנועה הקונסרבטיבית, ועוד הוסיף הרבי: "ובכלל צע"ג אם מותר ע"פ דין".

ולכאורה פלא שהרבי מסופק ("צע"ג") שאולי מחיצה נמוכה כ"כ גם יהיה מותר ע"פ דין?58 ואולי יש לפרש הצע"ג בכיוון אחר לגמרי: תנועה הקונסרבטיבית הרי דינם ככופרים בתורה59, וא"כ במקרה שמדובר שרוצים להשתייך לתנועתם, צע"ג עד כמה מותר להתפשר עמהם, כי זה מורה שמקבלים שיטתם60.

סיכום שיטתו של כ"ק אדמו"ר זי"ע

המורם מכל הנ"ל:

1) מחיצה בביהכ"נ נועדה כדי לשלול אפשריות של ראיה (אם כדי למנוע הסתכלות האסורה או כדי למנוע קלות ראש כתוצאה מראיה והסתכלות). ועל כן:

2) צריכים לעשות מחיצה בגובה כזה שימנע את אפשריות הראיה (לכל הפחות שש רגל).

3) אין לעשות מחיצה מזכוכית שקופה.

4) גם מחיצה מזכוכית שאינה שקופה איננה רצויה כ"כ כשהעזרת נשים עומדת בצד ואצל היכל ביהכ"נ, משא"כ כשהיא בקומה גבוה.

הסברת תועלת המחיצה

כדאי להעתיק קטע שלם מתוך 'אגרות קודש'61: "במ"ש אודות שאין מחיצה בין הגברים לנשים – תקותי חזקה שבהשתדלות המתאימה ובדרכי נועם ובדברים היוצאי[ם] מן הלב יעלה בידו לתקן זה, והרי חשוב הדבר ביותר, כיון שיהי' תקדים טוב ויפה בשביל כמה מושבות ובפרט שאפילו אלו שלע"ע אין מקבלים ההסברה שבלי מחיצה הוא נגד השו"ע62, יש לבארם מתאים גם לשכל הפשוט דנה"ב שבודאי גם הם כוונתם בתפלה היא פני' למי שהוא עליון מהם, איך שלא יתארוהו בשכלם או בהרגש הלב, וגם לשיטתם הרי תפלה ענינה עבודה שבלב ובכוונה, ותוצאה מידית מהתבוננות אפילו לשעה קלה בזה שצריך להסיר כל ענינים המפריעים לכוונה ולהתקשר עם זה למי שפונים ומתפללים אליו, ורואים במוחש אשר העדר המחיצה, אף שמתפללים בחלקים מיוחדים בחדר, מגרה את המתפללים או המתפללות להביט למחלקה השני' וכו' ופשוט שבהנ"ל אין כל השפלת ערך מי שהוא, ולכן הוא גם הדין (למרות שהאב ובניו יחסם ענין ע"פ התורה הוא וכסגנון הכתוב63 כרחם אב על בנים, בכ"ז הדין בשו"ע או"ח רסצ"ח) שאסור לנשק בניו בבית הכנסת, וטעם הדין ע"פ האמור".