בשו"ע אדה"ז ס"ד סעי' א מבאר דיני נטילת ידים בשחרית, שכל אדם הקם ממטתו שחרית צריך לרחוץ ידיו מן הכלי, ואפילו אינו רוצה להתפלל עד לאחר כמה שעות, כיון שנעשה ברי' חדשה. ותקנו נטילה כדי שיתקדש בקדושתו, וליטול ידיו מן הכלי כדי לעבוד עבודתו כו'.

ואח"כ בסעיף ג' כ' דאם אין לו מים הכשרים לנטילה, הנה אם רוצה להתפלל מיד אזי ינקה ידיו ויברך על נקיות ידיו, אבל "אם אינו רוצה להתפלל עד לאחר זמן מרובה באופן שיסיח דעתו משמירת ידיו ויצטרך ליטול ידיו פעם אחרת כדי להתפלל, אזי לא יברך כלל על נטילה זו".

ובהוצאה חדשה בהערה טז, "ומהדו"ב ס"א ובסידור פסק דלא יברך על נטילה זו".

והנה משמעות ההערה היא דגם בנידון זה לא יברך על הנטילה שלפני התפלה. אבל לכאורה זה אינו,

דהנה בטעם של ברכת נט"י בשחרית נחלקו הראשונים האם הוא משום דהוי כברי' חדשה - וזהו שיטת הרשב"א - או דהטעם הוא משום חיוב נט"י לפני התפלה - וזהו שיטת הרא"ש.

והנה אדה"ז פסק במהד"ק כהרשב"א ולא הביא אפילו שיש חולקים (ובמהדו"ב הביא ב' הדעות וגם למסקנא פסק כהרשב"א), ומ"מ כיון שיש ראשונים שס"ל שחייב לברך על נט"י לסעודה, משו"ה (לכאורה) פסק אדה"ז דהיכי דאין לו מים ואינו רוצה להתפלל עד לאחר כמה שעות, א"כ יכול ליטול ידיו לפני התפלה ולברך. ואף שאדה"ז פסק שאין מברכים על נטילה קודם התפלה, מ"מ היכי דלא בירך עדיין בבוקר שפיר יכול לברך, דהוי ברכת השחר מאוחר או דהוי ברכה בזמנו על נט"י לתפלה. וזה כנראה עדיף מלברך בלי מים רק על נקיות ידיים.

וכן מפורש להלן סצ"ב ס"ג: "קודם התפילה . . צריך לרחוץ ידיו במים . . ומ"מ לא יברך על רחיצה זו אם כבר בירך על נטילת שחרית כו'", והיינו דאם לא בירך בשחרית יברך על נטילה זו.