נחלת הר חב"ד, אה"ק
ראיתי מה שכתב ידידי הרב גדלי' אבערלאנדער שי' בגליון תשפא (ע' 39) אודות מ"ש (בגליון תשפ ע' 33) דפשוט שמותר לבעל לסובב הכפרה מעל לראש אשתו שאיננה טהורה ע"ש, והביא מ"ש בשו"ת יפה נוף (יו"ד סי' קג) לאיסור ע"ש.
והנה הגר"ע יוסף כתב להשיג היטב על היפה נוף הנ"ל בספרו 'טהרת הבית' (ע' קח) וז"ל:
"בערב יום הכפורים שהמנהג לעשות כפרות לכל אחד מבני הבית, מותר לסבב בידו עוף הכפרה באויר שמעל ראשה של אשתו נדה, מכיון שאין חשש כלל שיגע בה. וכן מותר לאיש להחזיק מטריה מעל ראשו, ואשתו נדה הולכת עמו מתחת למטריה, וכן להיפך, שהאשה מחזיקה במטריה, וסוככת על ראש בעלה שהולך עמה בעונת הגשמים ובלבד שיזהרו שלא לנגוע זה בזה". עכ"ל.
ובהערות 'משמרת הטהרה' שם ס"ק יב כתב:
"ענין הכפרות היה פשוט בעיני מאד להתיר וכן הוריתי למעשה. ושוב ראיתי שכן כתב הרה"ג ר' אליהו וינד נר"ו בספר סוגה בשושנים (פרק לה סעיף א'). והן עתה נדפס על ידי מכון ירושלים ספר שו"ת יפה נוף. ושם (בחלק יורה דעה סימן קנ) העלה לאסור בזה משום דהוי דרך חיבה, וכמו שאסרו להושיט שום דבר מידו לידה גזירה שמא יגע בה, הוא הדין בזה. שמכיון שצריך לסבב בידו את העוף מעל ראש אשתו יש לחוש שמא יגע בה. ונכון להחמיר. ע"כ. ובמחכ"ת אין דבריו מחוורים, דשאני הושטה מיד ליד שמוסר החפץ לידה, ובעת מסירתו יש לחוש שמא יגע בה. מה שאין כן כאן בסיבוב העוף באויר שמעל ראשה, אין לחוש כלל לנגיעה. ואפילו בהושטה מיד ליד דעת הרמב"ם והיראים והרא"ה והמאירי וסיעתם להקל, ואף שאנו מחמירים בדברי החולקים, מכל מקום הבו דלא להוסיף עלה. ולכן הדבר ברור להתיר, וכן הורתי להלכה ולמעשה.
"ומה שכתבנו שמותרים ללכת תחת מטריה אחת בעונת הגשמים (והוא הדין תחת שמשיה אחת בימות החמה), הנה בספר סוגה בשושנים (פרק ג' אות יא) כתב, דמסתברא שאם שניהם הולכים יחדיו אין להתיר לאחד מהם להגן במטריה על השני, משום שקרובים הם לבוא לידי נגיעה זה בזה תוך כדי הליכתם, ושכן כתב אליו רב אחד מקנדה. אבל אם הם יושבים או עומדים שאז אפשר להזהר שלא יגעו זה בזה, יש להתיר במקום צורך, שעצם ההגנה אחד על השני אין בה משום חיבה והתקרבות, אלא דרך שירות ועבדות. ע"כ. ולי נראה שגם כשהולכים יחדיו אם יכולים להזהר שלא לנגוע זה בזה, יש להתיר. וכן כתב בספר שבט הלוי (דף רנה צ"א) וזה לשונו: "יכולים ללכת תחת מטריה אחת כשהולכים בריחוק קצת זה מזה". וכן כתב בספר בדי השלחן (ס"ק כה). ע"ש. וכיוצא בזה כתב הגאון החזון איש במכתב להרה"ג ר' קלמן כהנא נר,ו, ונדפס בראש ספר טהרת בת ישראל, לגבי נסיעה באוטובוס במושב אחד, שהגם שהמקום צר, אין להחליט ולומר שאי אפשר בלא נגיעה זה בזה מחמת הצפיפות, ואדרבה המדקדקים בוחרים בספסל מצומצם, שאין בו אלא שני מקומות, והיא יושבת ליד החלון, והוא מצדד אצדודי לאויר האוטו, באופן שהם מובטחים כנגיעה זה בזה. ואם באנו לאסור לגמרי הישיבה באוטובוס אנו מביאים את רוב העולם לידי נסיון וכו'. ע"ש. ואף על פי שבאוטובוס יש לחוש לפעמים שבעצירה פתאומית יבואו לידי נגיעה זה בזה. הרי זה בכלל דבר שאינו מתכוין שמותר". (וראה עוד בזה להלן). והוא הדין לנידון שלנו. ודו"ק. עכ"ל והיטב אשר דיבר בזה.
Download PDF