מונסי נ.י.
בגליון תשע"ז (ג' תמוז ש"פ קרח תשנ"ט) עמ' 91-96 הקשה הרב שלום דובער לוין תחת הכותרת 'ברכות השחר קודם נטילת ידים' על מש"כ אדה"ז בשו"ע סי' ד מהדו"ק ס"ג, בקשר למה שכותב בסי' מו ס"ב-ג.
וראוי להעיר, שיש ליישבו עפ"י מה שתירץ רבנו יהודה ב"ר יקר רבו של הרמב"ן, קושית הראשונים בגמ' ברכות דף ס:, ב'פירוש התפלות והברכות לרבנו יהודה ב"ר יקר' (מהדורת ש. ירושלמי י-ם תשכ"ט), ח"ב עמ' י"ב בזה"ל: "כל ברכות אלו (=ברכות השחר) שמברך בלא נטילת ידים (=כפי שיוצא מגמ' ברכות שם) אפשר ששמר את ידיו בבתי ידים, או שחכך את ידיו בעפר, ומה שנוטל ידיו לאחר שקם ממטתו הינו משום שבתא של רוח רעה שורה על הידים בבקר [קודם] שנטל אפי' שמר את ידיו...", ולפי זה מובן שהיו ישנים ערומים אבל שמרו את ידיהם בבתי ידים וד"ל.
וכן מתרץ גם רבנו חיים ב"ר שמואל מטודילה תלמיד הרשב"א בספרו 'צרור החיים' (מהדורת שמואל חגי י-ם תשכ"ו) דרך ראשון סי' ב': "... והרמב"ם ז"ל נקט להו כסדר הגמ', דעל כל דבר ודבר יאמר ברכתו, ולא מצינו עיקר לדבר זה אלא אם היו ידיו שמורות בבתי ידים...".