בגליון העבר (ע' 122) העיר הרב ב.א.ז.ו. שיחי' על זה שבנוסח הכתובות הנדפסות מופיע הלשון "כלהון יהון אחראין וערבאין לפרוע מנהון שטר כתובתא דא נדוניא דן ותוספתא דא מנאי ואפילו מן גלימא דעל כתפאי", בהוספת תיבת "מנאי", והעיר על זה דלכאורה "בנוסח הכתובות שיש בידינו מגדולי הפוסקים לא הוזכר המלה 'מנאי'", וכן ליתא תיבה זו בנוסח הכתובה שבספר נחלת שבעה.

[וכפה"נ, שמלבד מה שהוקשה להרב הנ"ל שתיבה זו אינה מופיעה בנוסח הכתובות מגדולי הפוסקים - הנה מלבד זאת, הרי לכאורה כשמדברים אודות אחריות נכסיו של האדם אין מתאים כלל להוסיף לאח"ז תיבת "מנאי", שקאי על האדם, כי קודם תובעים מן האדם, "מנאי", ואם אין לו אז נכסיו אחראין ומשועבדין (משא"כ "ואפילו מן גלימא דעל כתפאי" שגם זה נכלל בנכסי האדם)].

והנני בזה להעיר, שהראני הרב משה שי' באגאמילסקי, אשר בספר "הנשואין כהלכתם" (להרב בנימין אדלר), פי"א סי' קמ"ט (ע' שכב) כותב שיש נוהגין לכתוב "מנאי ואפילו כו'", ומציין שם (בהערה 365): "לבוש [אה"ע הל' כתובות] רס"י ס"ו, וכ"ה בקיצור נחלת שבעה"1. ולפלא שלא הרגיש בזה הרב הכותב הנ"ל2.

עוד כתב שם הרב הנ"ל, שבכתובה שהשתמש בה הרה"ח הרה"ת ר' זלמן שמעון דוואָרקין ז"ל לא נמצאה המלה "מנאי".

והנה, איני יודע באיזה טופס של שטר כתובה השתמש הרז"ש בנשואי הרב הנ"ל (שכפה"נ שכתובה זו היתה לעיני הכותב כשכתב את הערתו), אבל לפני שני טופסי שטרי כתובה אותם מילא הרז"ש,

[האחת (בתאריך כ"ה אדר ה'תשל"א), ערוכה במכונת כתיבה (טייפּרייטער בלע"ז, והשורות בצד ימין הושוו על ידי הוספת רווחים מיותרים בין התיבות כו', כידוע בטכסיסי הזמן ההוא), והשני' (בתאריך כ"ו סיון ה'תשמ"א), כתובה בכתב אשורי על ידי סופר סת"ם (כמדומני שהטופס המקורי הוכן על ידי הרה"ת ר' יהודה שי' קלאַפּמאַן, סופר סת"ם)] -

ובשניהם כן מופיעה התיבה "מנאי"3!

וכיון דאתינן להכי - הנני בזה להעיר:

א) בטופס הנ"ל שבמכונת כתיבה, הנה התיבות "הכל שריר וקיים" שבסוף הכתובה "נמתחו" עד סוף השורה4 על ידי שתוקתקו באופן שיש ב' רווחים בין כל אות (ובין כל תיבה - ה' רווחים), וכן בהטופס שבכתב אשורי, הנה תיבות אלו נכתבו בכתב גדול בהרבה מכל שאר טופס השטר5. וצ"ע למה בטופסי שטרי הכתובות (והתנאים) שבהם משתמש כיום הבד"צ דקראון-הייטס, הנה אף שתיבות אלו גומרות את השורה, אבל לא נדפסו עם רווחים בין האותיות ולא באותיות גדולות יותר6.

וצע"ג לומר שלדעת עורכי טופס שטר הכתובה (והתנאים) של הבד"צ (שכידוע נערכו על ידי (ותחת עינו הפקוחה) של חבר הבד"צ הרה"ח הרה"ת ר' קלמן יהודה ע"ה מארלאו, בסמיכות לזמן יסוד הבד"צ, בשנת תשמ"ו, בהשוואת כו"כ שטרי כתובה של הרז"ש וכו' שהיו תח"י) גם זה נכלל במש"כ בשו"ע (חו"מ הל' הלואה סימן מ"ב סעיף ג') "צריך הסופר ליזהר בכתיבת השטר שיהיו אותיותיו דומות זו לזו, ויהי' הכתב מיושר ושוה בכל דבריו, שלא ירחיק האותיות זו מזו יותר מדאי, ואל ידחוק הכתב יותר מדאי, ואל ידחוק במקום אחד וירחיק במקום אחר" (ועיין ג"כ בשו"ע אדה"ז דיני עדות ושטרות סעיף כ"ז) -

שהרי כן הוא (תיבות "הכל שריר וקיים" בתיבות גדולות וכו') בהרבה מטופסי שטרי הכתובה שבדורות הקודמים, וכן הוא גם בכל טופסי שטרי הכתובה הצבעוניות וכו' הנמכרות בחנויות יודאיקה כיום, ושבהם משתמשים רוב היהודים החרדים. אגב, כן נוהג גם הרה"ת ר' שלום דובער שיחי' חייקין, רב קהילת חב"ד בקליוולנד, אוהיו, וחבר ועד רבני ליובאוויטש הכללי, מחשובי רבני חב"ד שבערי השדה.

ב) בטופס הנ"ל שבמכונת כתיבה נדפס, בטעות, "בחיים ובתר חיים", ולא כלשון הרגיל בשטרי הכתובה: "בחיי ובתר חיי" (וכמובן שטעות זו חוזרת על עצמה בכל טופסי הכתובה שמסוג הנ"ל שבהם השתמש הרז"ש בזמן ההוא).

ג) בספר "סדר קידושין ונישואין" להרב מרדכי פרקש שיחי' (קה"ת, ה'תשס"ד7), פ"ג הערה ב' (ע' י"ט), כותב: "וכדאי שהכתובה לא תהי' נכתבת בכתב אשורי, ע"פ אג"ק חי"ב ע' רכח לגבי כתיבת הזמנה בכתב אשורי".

ואכן כן נהגו גם חברי הבד"צ דקראון הייטס, וכן נהוג גם אצל כמה חוגי חסידים.

אך, כנ"ל, הרז"ש כן השתמש בשטרי כתובה שנכתבו בכתב אשורי8.

ובכלל צריך עיון קצת מהי ההשואה בין השתמשות בכתב אשורי עבור הזמנות שאותן זורקין באשפה9 וכו', לבין כתובה10 הנשמרת וכו'11.

ד) ישנן כמה נוסחאות, אם לכתוב "הכל שריר וקיים", או "הכל שריר וקיים", בלי הוספת אות וא"ו בתיבת "והכל"12.

והנה בשטרי הכתובה והתנאים של הבד"צ דקראון הייטס נכתב "הכל שריר וקיים", בלי הוספת אות וא"ו בתיבת "והכל", אבל אצל הרז"ש, הנה בשטר הכתובה (בב' הטופסים הנ"ל) נדפס "הכל שריר וקיים", בלי וא"ו, ואילו בשטר התנאים נדפס "והכל שריר וקיים". וצ"ע טעם השינוי (אף שבשטר התנאים לכאורה אין צריך לדייק כל כך).