ברשימת הגר"י לנדא ז"ל ע"ד בנין ותיקון מקוה מכ"ק אדמ"ר הרש"ב נ"ע כתב בסעיף ו: "אורך המקוה לא פחות מל"ב וויערשאק (היינו 1.424. מטר) בכדי לאפשר טבילה במתיחת כל הגוף וכ"ק אדמו"ר בעל הצ"צ אמר לרבנית אם כ"ק אדמ"ר נבג"מ כי ככה עיקר הטבילה".

לפי בקשת כ"ק אדמו"ר שלח לו הגר"י לנדא ז"ל את רשימה זו ואחר קבלתו כתב אליו שיבהיר כמה נקודות ברשימה וז"ל: "ומה שצ"ע בהשקפה ראשונה . . לס"ו טבילה במתחית כל הגוף, לכאורה דבר קשה הוא כי המים מגביהים, וצריך להאחז באיזה דבר - להעיר מ"תיקון המקוה" לאדה"ז "ובידו תאחז כו' - ובמילא נעשו קמטים, ואומרו נעשה כולו", ע"כ.

ובשערי הלכה ומנהג יו"ד סי' מו מביא את שאלת כ"ק אדמ"ר כמסקנא ומשמיט שזה רק צ"ע בהשקפה ראשונה ולא מסקנא למעשה.

וכתוצאה מזה מביא הגר"י פרקש שי' בספר טהרה כהלכה (ח"ב סי' כב אות כג) שאחרי שטבלה שתי הטבילות בכפיפה "ואם הדבר אפשרי תשתדל אף שכמובן אין חובה ואינו מעכב כשאינה עושה כן שלפחות טבילה א' תהי' במתיחת כל הוגף כי כ"ק אדמו"ר בעל הצ"צ אמר לרבנית כי ככה עיקר הטבילה אלא שחשוב להזהיר ולהודיע שהדברים אמורים רק למי שיודעת להשקיע עצמה היטב מתחת למים מבלי שתצטרך לאחוז במעקה וכיוצא בזה אבל אם צריכה להחזיק עצמה וכן אם מפחדת לטבול באופן כזה מובן שלא תטבול כך שהרי יצא שכרה בהפסדה מכיון שקופצת ידיה באופן שנעשים בו קמטים". ע"כ.

ולפענ"ד עפ"י הכלל ששמענו כו"כ פעמים מכ"ק אדמו"ר מ"כיון דנפק מפומא דרב כהנא" צריכים להדר דוקא ככה ולא אחרת ולכן אם אדמו"ר הצ"צ אמר שככה עיקר הטבילה ולפי הוראת כ"ק אדמו"ר הרש"ב שגם במקוה ע"ג מקוה שהמים גבוהים צ"ל הטבילה במתיחת כל הגוף הרי צריכים להדר דוקא לטבול במתיחת כל הגוף.

ומ"ש כ"ק אדמו"ר במכתב "וצ"ע בהשקפה ראשונה" אינה להלכה למעשה וכמ"ש כ"ק אדמו"ר (נדפס בספר 'נלכה באורחותיו' עמוד 238) "שהערות הם הערות ולא פס"ד".