בגליון העבר (ע' 116) כתב הרב ג. א. שיחי' בנוגע שבירת עוגה שיש עלי' אותיות או צורה, ומביא שם דברי שו"ע אדה"ז סש"מ ס"ד.

צ"ע בכמה ענינים כאן:

א) מה שכתב המג"א סק"ו "וכ' ע"ש דדוקא כשכותבין על העוגות אותיות מדבר אחר, אבל כשהכתיבה היא מהעוגה עצמה בדפוס או בידים שרי, ולכן אוכלים העוגות שיש עליהם ציורים עכ"ל, וצ"ע". לא ס"ל לאדה"ז כהע"ש דהא בסי' תנח ס"ז - ח כתב (בנוגע מצות מצוה): "ונוהגין לעשות בהן סימן איזו מהן ראשונה ואיזו מהן שניה ואיזו מהן שלישית . . והסימנים שעושה בהן לא יעשה אותן כמין אותיות על ידי דפוס או בידיו . . שהרי צריך לשברם ביום טוב, ויש אוסרין לשבור עוגה שיש בה כמין אותיות . . אלא עושין סימנין הללו ע"י נקבים או חריצין...".

ואם ס"ל כהע"ש הרי הסימנים נעשה מגוף המצה!

ב) שמותר לחתוך דבר מאכל בצורת מרובע או משלש (triangle) וכדו', והראי' היא ממ"ש בשוע"ר בס' תק סי"א (בנוגע בשר הנשחט ביו"ט): "ואם רוצה לעשות בו סימן שלא יחליפנו אדם מותר לנוקבו אפילו בסכין". ומקורו הוא ממה דאמרו (במס' ביצה כח, א): "רבה ב"ר הונא מחתך לה אתלת קרנתא", דהיינו צורת משלש (ראה רש"י על אתר).

ג) לא זכיתי להבין דברי הרב הנ"ל במ"ש "כלומר המג"א מחמיר כהלבוש, ומוסיף שגם אם יש בצדי הספר צורות נמי אסור לפתחן ולסגרן", דהא המג"א לא כתב כלל "אם יש בצדי הספר צורות נמי אסור לפתחן ולסגרן", אלא אנו למדים זה ממ"ש בתחילת דבריו "צ"ע, דא"כ אפילו כתובין עליו (-על העוגה-) צורות יהא אסור, דהא הצר צורה חייב, וא"כ המוחקה נמי חייב, וצ"ע". וא"כ כשאדה"ז מביא דברי הלבוש בנוגע אותיות (שלכל הדיעות הוא יותר חמור מציורים) ופסק דלא כוותי', מה צורך יש לכתוב שיטת המג"א בהלבוש (שלא כתב המג"א להדיא)? (בסגנון אחר: אם לא פסק כה'אב' יפסוק כה'תולדה'?!)

וא"כ איפוא הראי' שדעת רבינו היא ד'אף שלפי הלבוש אותיות בצדי הספר אסורים מ"מ צורות אינן אסור'?

וממ"ש אדה"ז בהלכות פסח אינה ראי' כלל, דהא לפי הלבוש בסי' שמ מחיקת האותיות על העוגה (וכן על המצות) הוא רק איסור מדרבנן, אבל מחיקת האותיות על הספר הוא קרוב לאיסור מדאורייתא. (להעיר דהלבוש בסי' תס לא כתב דמצות המצוירים כשרים בדיעבד).